Wax on, wax off
אני שוקל ברצינות לנטוש הכל וללכת לפצוח בקרירה כמורה בודהיסטי.
שבוע לתאריך הגשה סופי, מחר אני צריך לשבת עם המנחה על טיוטה ואפילו אין לי כותרת לאבסטרקט שאני אמור לכתוב.
מילא זה, אני לא מצליח לחושב על שום דבר.
הצלחתי להגיע לאותו מצב נעלה אליו שאופים דורות של מורים בודהיסטים של שונייטא בו ראשי ריק ממחשבות, ריק מספקות, ריק משאלות ובאופן כללי ריק.
אני יושב מול המסך לכתוב את האבסטרקט ואני באזאן מושלם - אני פשוט יושב ורעיונות, מחשבות, תמונות והשגות פשוט חולפים דרכי בלא שאני משפיע עליהן ובלו שיותירו רושם עלי.
כעת, משהושג המצב הנעלה הזה - צריך רק להגיע לבודהי - להתעורר.
(ולהתחיל לכתוב משהו)