ואז הוא נכנס למעבדה וניסה לעשות מחקר
אחת הבעיות הקטנות בלהעסיק סטודנטים ולהפיל עליהם את כל העבודה השחורה (והרפטטיבית, שלוקחת יותר מדי זמן) כדי שיתפנה לך זמן לעסוק בדברים המסובכים יותר היא כשאתה מנסה לחזור לעשות את אותה עבודה.
אצלנו במעבדה מועסקת סטודנטית כבר כמה זמן ורוב המטלות שלה מסתכמות ב"אין לנו רובוט שיעשה את זה, סטודנט זה יותר זול". זה אומר לשקול בצורה נקיה חמש מאות מיקרוגרם של אבקה מאה פעם, או ללטש משטח עם אבקה (ואז אחרי שמסיימים שוב עם אבקה יותר עדינה), לטפטף תרחיף על זכוכית לוהטת כמה מאות פעמים או סתם לברור גרגירים שחורים מתוך תערובת של גרגירים שחורים ואפורים כהים.
אני מבטיח שלכל הדברים האלו יש חשיבות מחקרית.
אבל מהרגע שהגיע הקיץ, בהיותה סטודנטית, ובהיות עלות המחיה כמו שהיא (אפילו בב"ש), והיות שאנחנו לא באמת יכולים להעסיק אותה במשרה מלאה (כי האונ' לא ממש נותנו לנו) - היא התחילה לעבוד בעוד עבודה והתפוקה ירדה.
חלק מהעבודות השוטפות, זה לא נורא, אבל אז ישי עניינים דחופים שצצים ומישהו צריך לעשות את העבודה.
אני מחכה כבר חודשיים לחלון עבודה על ציוד במחלקה, פעם הוא היה שבור, ואז מקולקל, ואז הם הריצו משהו שחייב לשנות את כל המערכת והם לא שינו חזרה, ואז הוא התקלקל שוב, ואז הם הריצו דוגמאות מים המלח והיה צריך להביא טכנאי מחו"ל כדי לפתור את כל הצרות שזה עשה, ואז הוא היה שוב בקונפיגורציה שלא טובה לי... יום חמישי הודיעו לי שהשבוע אני אוכל להכניס את הדוגמאות שלי (ולעובדה שבאתי להציק לטכנאית בדיוק כשהרמ"ח היה אצלה אולי היה ואולי לא היה קשר לזה), אז ישר לעבודה.
הסטודנטית הכינה את הדוגמאות עד נקודה מסויימת ואז היתה צריכה ללכת ואני הייתי צריך להמשיך.
אני מכיר את הפרוטוקול, אני לימדתי אותה איך לעשות אותו: מוודאים שהחומר בתחתית המבחנה, מניחים אותה על הצד, מניחים טיפת חומצה ליד צוואר המבנה (מאוד צמיגה, היא לא הולכת לשום מקום בלי עזרה), מחיליפים את האוויר בהליום ואז מגיבים את הדוגמא עם החומצה ב-70 מעלות... רגע... מה זאת אומרת אין לחץ של הליום בקוו?
סגרו את הבלון הליום ביום שישי, אף אחד לא אמר לי ביום ראשון... ובשלושים דוגמאות לא ברור אם יש או אין הליום במקום אוויר ואי אפשר להחליף כי הדוגמאות כבר הגיבו.
אבל לא התעסקתי עם המערכת כל כך הרבה זמן שלא זכרתי מה לבדוק (בעיקר כי הבלון בדרך כלל פתוח, הברז שצריך לפתוח הוא הבא בקוו, ולא שמתי לב שהשעון מראה לחץ קצת נמוך מדי... גרר).
בצד החיובי, השיטה מחייבת עבודה עם סטנדרטים לאורך כל התהליך. מדדו את הסטנדרטים של השלושים דוגמאות האלו, היה אויר, אבל קיבלנו קריאה. שונה ממה שהיתה אמורה לצאת, אבל שיטתית בכל הסטנדרטים - השלב הבא תיקוני וודו.
וזאת הסיבה שאסור לחברי סגל להתעסק במעבדות מחקר... עכשיו אילו רק היה לי התירוץ הזה.
נ"ב
לא, אני לא ממש יכול לחזור על הדוגמאות האלו.