השכנות התחילו לשבת עם הילדים שלהן ממש מחוץ לחלון שלי. אחת מהן אומרת הרבה שהיא לא מפריעה לאף אחד, וצוחקת שוב ושוב צחוק גדול ומזוייף. בא לי להתכופף מהחלון ולצרוח "שקט בין שתיים לארבע", אשלייה של קהילה. מעניין אם בתל אביב הקטנה היו סטודנטיות עייפות ומרוטות עצבים ( Read more... )