סקי של קיץ.
סיפור של חבר של אמא. אותי שעשע נורא.
לפני כמה שנים טובות, במוסקווה, יושבים שני בחורים. גם אם שמם לא פורסם, ידוע שהם היו במאים או שחקנים או סוג אחר של אומנים שיש להם עודף זמן פנוי באמצע אוגוסט והגיון חלש לעיתים. נכנה אותם, בשביל הסיפור, ואסיה ויאשה. יושבים להם ואסיה ויאשה ביום קיץ מהביל ושותים וודקה, שותים עד שפשוט אי-אפשר יותר. בעודם מרוחים על הספה ומעשנים סיגריות שואל ואסיה את יאשה "מה חסר לך בחיים עכשיו?" עונה יאשה "אוויר צח, ומדרון מושלג לסקי". ואסיה שמבין לליבו של חברו אומר "אוויר צח לא נמצא לך באוגוסט, אבל סקי? המגלשים ממש כאן מעל לארון." יאשה מיד קופץ על המציאה, ומתחיל בגלישת סקי נועזת במורד המדרגות.
בערך באותו הזמן, שכנתם המבוגרת וחסרת המזל מחליטה לעלות במעלית אל ביתה. ברגע שהמעלית נפתחת בקומה היעודה, היא יוצאת ממנה, רק בשביל ליצור תאונה חזיתית עם יאשה שמשוכנע שהוא קיבל ויזה לביקור באלפים. השכנה המבוגרת עפה בחזרה אל המעלית ומקבלת מכה בראשה, ומה בדיוק עולה בגורלו של יאשה נותר מיסתורין לכל הצדדים המעורבים בעיניין.
זמן מה לאחר מכן מגיעים שכנים אחרים הביתה, וכשהמעלית יורדת אל קומת הקרקע הם מגלים בפנים את השכנה עם מכה בראשה. הם ממהרים לפנות אותה לבית החולים, שם הרופאים חובשים את פצעיה. אחר-כך מתחיל תהליך הבירור "סבתא, מה קרה?"
"אני חוזרת הביתה מהשוק, עולה במעלית. ברגע שאני פותחת את הדלת יורד במדרגות גולש סקי ופוגע בי!"
"לא לדאוג סבתא, הכל ברור."
תוך כמה שעות השכנה היתה במחלקה הפסיכיאטרית שבה גם עבד המכר של אמא שלי.
למזלה של השכנה, ואסיה ויאשה התפכחו בשלב זה או אחר, ויאשה נזכר במעורפל בתקרית. הם ביררו איזה נשים מבוגרות גרות בבניין, והחלו להתקשר לבתי חולים. ברגע שבאחד מהם הודיעו להם שאכן היתה אחת כזאת כאן, והיא עכשיו בבית חולים פסיכיאטרי היה להם מספיק מצפון כדי להתקשר ולהסביר את עיניין גולשי הסקי באוגוסט.
שלכם,
קלרה.