אורתודוקסיה מדעית
מדי פעם, מסיבה שלא ברורה לי עד הסוף, יוצא לי לכתוב פה פוסטים ולהחליט שלא בא לי לפרסם אותם. לפני כמה זמן משהו עצבן אותי, וכתבתי פוסט בנוגע להומאופתיה. כלומר, בעצם, לא בנוגע להומאופתיה דווקא (אני לא ממש מאמינה בהומאופתיה, האמת), אלא בקשר לאורתודוקסיה מדעית וצרות האופקים המחשבתית שמתלווה אליה לעתים קרובות, משום מה ( Read more... )
קודם כל, מה שעכבר לבן אמר.
מים חמים ומים קרים זה ממש לא אותו דבר מבחינה כימית. במים חמים הקשרים בין המולקולות (קשרי מימן) הם רופפים יותר מאשר במים קרים, ולכן גם הסידור המרחבי של המולקולות הוא שונה והתכונות הכימיות של החומר הן שונות (למשל, קל יותר להמיס חומרים במים חמים מאשר במים קרים).
בכל מקרה, אם תקחי מים חמים ותמהלי אותם ביחס של אחד לאלף, או אחד למליון, כבר לא יישאר זכר, ברמה הפרקטית לפחות, לתכונה ה"אנרגטית" של המים החמים.
אז מצטער, לא קונה את עניין ה"אנרגיות". לא בלי הוכחה שהתכשיר המהול פי מיליון או פי מאה מיליון הוא שונה בתכונותיו הכימיות או הפיזיקליות ממים.
לעניין הסטטיסטיקה וההוליסטיות - אין שום בעיה לעשות מחקר סטטיסטי - אם רק ירצו לעשות זאת.
קחי מטפל הומיאופטי מוסמך, תני לו 100 מטופלים בעלי מחלה דומה (למשל מאה חולי שפעת, או 100 חולי אלרגיה, או 100 חולים בעלי לחץ דם גבוה). תני לו לטפל ב-50 מטופלים בתכשיר הומיאופטי מותאם אישית וב-50 מטופלים בפלסיבו.
ועכשיו ניתן לעשות סטטיסטיקה - כמה חולים מכל סוג החלימו, אם בכלל? האם יש מובהקות סטטיסטית להבדלים בין הקבוצות?
עכשיו קחי עשרה מטפלים הומיאופטים, תני לכל אחד 100 חולים בחמש מחלות שונות (500 חולים לכל אחד, סה"כ 5000 מטופלים), ותני להם לטפל במחציתם בתכשיר הומיאופתי ומחציתם בפלסיבו.
מה תהיה התוצאה?
אני מנחש שלא נראה הבדל משמעותי בין הקבוצות. יכול להיות שאני טועה. אבל עד שלא יראו לי תוצאות ניסוי כמו שתיארתי אז "אנקדוטות" לא ישכנעו אותי - כי יש גם מאה סיבות אחרות למה טיפול מסויים יצליח או ייכשל, כולל אפקט הפלסיבו.
אה, והרפואה המודרנית צועדת כיום בצעדי ענק לקראת רפואה מותאמת אישית. היום כבר יש מחקרים (ואולי גם ניסויים ממש, אני לא מעורה בתחום) לפיתוח אפשרות לבדיקת פרופילים גנטיים/רנומיים/פרוטאומיים אישיים (למיטב ידיעתי הכיוון כרגע הוא פרופיל של גידול סרטני) שיעזור בהתאמת הטיפול הטוב ביותר לאותה מחלת סרטן באדם ספציפי.
Reply
גם אתה נדבק לנקודות שוליות. כמו לקחת אנלוגיה לשם הבהרה כמו סיפור המים, ולעשות מזה עניין שלם. אנלוגיה זה לא דבר שנועד ליצור תאימות של מאה אחוז, זה בסך הכל נועד להדגים נקודה.
מבחינת ההצעות שהצעת, זה לא עובד. זה לא עובד כי להבדיל מאקמול, הרעיון של רפואה משלימה, כמעט תמיד, הוא הוליסטי. הוליסטי פירושו שיש לך אינטראקציית ענק של מספר עצום של משתנים, ואתה לא יכול לבחון אותה בשיטה הקונבנציונלית של בידוד משתנה אחת ובדיקתו (ר' את תגובתי ל-antongarou לשם הדגמה אחת של בעייתיות כזאת). יש פה ושם שיטות שבנויות לבדוק מצבים מורכבים והוליסטיים יותר (למשל, שיטות מחקר שמבוססות על משוואות כאוטיות), אבל מעט מאד מדענים מודעים אליהן או יודעים להשתמש בהן.
וגם לך, כמו לעכבר הלבן, אומר שאתה נדבק לעניינים שוליים במקום לנקודה המרכזית של הפוסט הזה, שהייתה: מעריצי המדע מתנהגים לעתים קרובות מדי כמו פנאטים, ונוטים לשכוח את הביקורתיות שחייבת להיות לאיש מדע כשהם מסתכלים על המדע עצמו. הפרדיגמה שהם מאמינים בה אמרה להם שזה לא נכון, אז הם לא עוצרים לבדוק אם זה נכון או לא, ואפילו לא עוצרים לבדוק מה עושה את זה נכון או לא. ההיצמדות אך ורק לפרדיגמה שאתה מכיר, וחוסר היכולת לחשוב או לראות בכלל צורות חשיבה שמחוצה לה, היא בעייתית במקרה הטוב.
Reply
אבל גל לא מדבר על בידוד משתנים, הוא מדבר על מה שמגיע קודם לבידוד משתנים(מה שנקרא לפעמים exploratory research) שבו לא מעניין אותנו למה ואיך הם החלימו, אלא העובדה שהם החלימו.
מעבר לזאת השאלה היא האם הביקורת שאת מדברת עליה היא על האקסיומות הבסיסיות של המדע(יש עולם בחוץ, הוא ניתן להבנה, מדידות מספקות עליו מידע רלוונטי וכו') או על הצורה שבה הן מיושמות בשטח- הפוסט שלך נותן את הרושם שהביקורת שלך היא מהסוג הראשון, ועכשיו את טוענת שהיא מהסוג השני. אני מבולבל קצת.
Reply
אממ.. אני נצמד לפרדיגמה שאני מכיר עד שיוכיחו לי, בניסוי מדעי מבוקר, שאני טועה.
אם יוכיחו לי שכאשר מוהלים חומר במיהול של אחד למאה מיליון או כמו שנאמר בסרטון שקישרת אליו, אחד לעשר בחזקת 30, התמיסה שבה הוא נמהל היא שונה באופן מהותי מהתמיסה ללא החומר המהול, אז אני אקבל את זה.
אבל שיוכיחו. שיבדקו רמת חומציות; שדה מגנטי; קוטביות של מולקולות המים; תכונה *כלשהי* שמבדילה בין התכשיר ההומיאופטי לבין מים או אלכוהול נקיים.
כן יש גם חומרים שניתן לזהות אותם גם בריכוז של ppm וגם ppb. השאלה היא מה ההשפעה של חומר בריכוז כזה על גוף האדם, אם בכלל.
שיראו לי ניסוי בחיות מעבדה. בתרביות תאים. בשמרים. במבחנה. ניסוי שניתן *לחזור עליו* שיראה השפעה כלשהי של התכשיר ההומיאופטי על פעילות ביולוגית כלשהי.
גם הפעילות ה"הוליסטית" מסתכמת במתן תכשיר שאמור להיות בעל השפעה ביולוגית כלשהי, בסופו של דבר. תראו אותה!
אבל לפני שנכנסים לפרטים של *איך* זה עובד, תראי לי שזה עובד.
הצעתי ניסוי מאוד פשוט. אין שום סיבה שהוא לא ייתן תשובה ברורה. את יודעת מה, אני אקבל אפילו תשובה של "אולי" כמשהו לטובת ההומיאופטיה.
הניסוי שלי בודק רק משתנה אחד, אבל מקבל את העובדה שהטיפול הוא הוליסטי.
מצידי שבנוסף לתכשיר, ההומאופת ימליץ גם על שינוי דיאטה ומעבר דירה ולהרוג את החמות המלחיצה. אבל שיעשה זאת בצורה דומה בשתי הקבוצות. לכל הדברים הללו בטוח יש השפעה בריאותית כלשהי. הספקנות שלי היא לגבי התכשיר ההומיאופטי וזה מה שהניסוי שהצעתי יבדוק. האם יש הבדל בין שתי הקבוצות, או לא. אם אין הבדל, סימן שהתכשיר לא עובד בצורה ביוכימית, אלא דרך אפקט הפלסיבו.
Reply
אגב, גם ברפואה המודרנית יש אינטראקציה עם מספר עצום של משתנים. עובדה היא שלא כל התרופות משפיעות באופן דומה על כל אדם. כן, גם אקמול.
מכאן האופי הסטטיסטי של כל מחקר רפואי. או ביולוגי, למעשה.
אני לא חושב שיש אפילו מחקר ביולוגי אחד שבו יש 100% הצלחה או 100% אי הצלחה. דווקא מחקר כזה יהיה חשוד בעיני מאוד.
אבל תמיד יש מוהקות סטטיסטית לטובת או לרעת התכשיר הנבדק.
וכמו שantongarou אמר, אפשר לקבוע מדד להצלחה או כישלון. ברוב המקרים זה יהיה שיפור ברמת החיים, החלמה, משהו כזה - כי זו המטרה בסופו של דבר. אבל זה משהו שניתן לקבוע וניתן למדוד (החלים? חל שיפור כלשהו? חל *שינוי* כלשהו, לטובה או לרעה? לא?)
Reply
Leave a comment