סופר-קולנוע, אז והיום
בשבת האחרונה זכיתי לצפות, באדיבות א' וא' וגם ר' אחת, בל נשכח, בחביב הקהל, האביר האפל (הקהל צודק, אגב, ככל שכואב לי להודות בזה, סנובית אליטיסטית שכמוני), באיימקס שבקריון. לא נעים לי לומר את זה, אבל המסך פשוט פאקינג גדול מדי. הרג לי את העיניים. מאחר שראיתי שם את בייוולף בתלת מימד והיה בסדר, אני נאלצת להניח שהמסך הזה פשוט גדול מדי לסרט רגיל, ורחמיי ( Read more... )
Comments 27
מור לוקח בדיוק את אותה תחושה של אידיוט לבוש במסכה שמסתובב ומרביץ לאנשים, ועושה ממנה ספר מרתק.
Reply
אוף, עוד אחד שמזכיר לי את וואצ'מן, בחוסר התחשבות מוחלט.
אני רוצה לעשות עסקה עם הציבור: עד שיגיע הסרט, אתם תימנעו מלהזכיר את וואצ'מן בכל צורה שהיא, בסדר? כי אני ממש מחכה לו, וזה ממש מעצבן אותי שאני צריכה לחכות. זה נראה לי לא סביר ולא תקין לחלוטין.
בתמורה, כמובן, תקבלו בוג'י פחות עצבנית. נראית לי עסקה טובה.
ואגב, בדיוק מהסיבה הזאת נמנעתי מלהזכיר את הוואצ'מן בפוסט... :-)
Reply
קיבלתי.
אני אומר רק שאני די חושש לראות את הסרט "ההוא", שאין להזכיר את שמו.
העיבוד נראה לי בעייתי.
Reply
אנחנו פשוט נקווה שהעיבוד מגניב ומדהים ומופלא כפי שנראה מהטריילר.
ואם לא כך יהיה, כבר נחשוב את מי להרוג לאט ובייסורים. אבל דיה צרה בשעתה.
Reply
Reply
אבל אבל אבל... זה בדיוק מה שאמרתי! שמאד מאד אהבתי את הסרט כפי שעשו אותו - סרט למבוגרים, עם היגיון וערך משלו - אבל הטריד אותי מדי פעם, כשהזכירו לי את הפרמיס.
Reply
ואגב, אם כבר אמנויות לחימה בהקשר של כריסטיאן בייל אז עולה על הדעת דווקא אקוויליבריום. חבל שהסרט עצמו כזה מחורבן, אבל נו, הוויזואליה מפצה.
Reply
Reply
מפאת ספוילרים לא אגיד איך, אבל עשו יופי של בדיחה על הנושא, וגם נתנו לו חליפה הרבה יותר שווה מהתחפושות הרגילות.
לגבי הסוף האלטרנטיבי לסופרמן 2, LOL ענק. אהבתי מאוד.
Reply
מאחר שנראה שמכסת הקולנוע אזלה לי לשנה הקרובה (אני גרה ברמת ישי ובלי רכב, תעשי לבד את החשבון), אני מניחה שאני אראה את הנקוק כשהוא יגיע למדיומים בלתי-קולנועיים.
Reply
Reply
הא? אתה בטוח שאתה מדבר על הסרט שראינו, או על הסרט שאתה חושב שהיה צריך להיות הסרט שראינו? כי הסרט הזה נעשה באופן הכי ריאליסטי שאפשר עם הפרמיס הקיים - מזכיר לי את האופן שבו הרבה פעמים אנחנו לוקחים פרמיס מגוחך ומנסים לבנות סביבו סיפור מד"בי ריאליסטי (כמו שגיא ואני עשינו בשעתו עם סיפור שלא גמרנו לכתוב שנקרא "לעולם לא ביום שני", שמנסה להסביר באופן מד"בי לחלוטין מצב שבו לכל בני האדם יש יכולת גניטה בכל ימי השבוע מלבד יום שני). גם לגבי הטענה שלך ש"אין אנשים כמו בטמן ואין אנשים כמו הג'וקר" - אה, נו. בעולמנו יש אנשים מוזרים בהרבה, וכפי שהסרט הזה מציג אותם, בטמן והג'וקר אינם בלתי אפשריים במסגרת הידוע לנו על הטבע האנושי. הם, נכון לרגע זה, בלתי קיימיםמעבר לכך, אין שום קשר לוגי בין החלק שהצבת לפני ה"לפיכך" לחלק שהצבת אחריו. השאלה אם משהו ריאליסטי או לא אינה קשורה לשאלה אם יש לו מעמקים פסיכולוגיים או לא. אתה יכול למקם סיפור בארץ הצבעים העליזים, במעמקי הגיהינום, ביקום דאלי סוריאליסטי או בכל מקום לא ריאלי אחר ועדיין לקבל סיפור בעל עומק פסיכולוגי, כי זה פשוט לא קשור למידת הריאליזם. הסרט הזה בונה עומק פסיכולוגי (כל התהליך שמוביל את באטמן להבין מה הוא ( ... )
Reply
החיים הם לא פיקניק, אנשים הם זבל וחלק לא מבוטל מהם למכירה, הגיבור לא תמיד נשאר גיבור. (היו לי עוד כמה נקודות, לא רציתי לספיילר)
כמו שאמרו החבר'ה בארץ נהדרת - קשה.
אני נהנית מזה שמוכרים לי בדיה שאני יכולה לקנות - מטאפורית, ולא רק רוצה אבל יודעת יותר טוב...
ובציטוט ישיר של אותו חבר ממקודם: "אך, האחים נולאן האלה... הם מפציצים."
Reply
קיטי
Reply
כשהייתי בגיל ההתבגרות הייתי לגמרי מאוהבת בו.
היום גם. :-)
Reply
Leave a comment