לפעמים מוצאים בוואלה דברים מעניינים.
נראה ש
במחקר כלשהו התברר, כפי שהדבר נוסח בכתבה, ש"גברים מתקשים לשמוע נשים" (אם כי ממה שהצלחתי לפענח מהתוכן, נראה שניסוח מדויק יותר יהיה "קולות של נשים קשים יותר לעיבוד מוחי מאשר קולות של גברים", ולא מצאתי שם התייחסות לשאלה אם זה נכון גם אם הקולטת היא אישה, כך שאני נאלצת לנחש שהמחקר נערך על מדגם של גברים). מתברר שקולות גבריים, בגלל מורכבותם הנמוכה יותר או משהו, עוברים עיבוד בחלק אחר של המוח מאשר קולות נשיים. הכתבה עוד מוסיפה שזו אולי הסיבה שבגללה במקרה של הזיות שמיעתיות שומעים לרוב קול של גבר ולא קול של אישה - קל יותר לקיים את ההזייה של קול גברי משום שהוא מורכב פחות.
כשהייתי באוניברסיטה, חברה שלמדה איתי (אבל במגמה אחרת) רצתה לעשות את עבודת המחקר שלה על ההבדל בתגובה בשעת חירום ובשעת רגיעה לקולות גבריים ונשיים. הסיבה שהיא רצתה את הנושא הזה, למרבה השעשוע, הייתה שהיא מאד אהבה מסע בין כוכבים, והקול של המחשב (קולה של מייג'ל בארט רודנברי) תמיד עורר בה תהייה, האם עדיף שקול כזה יהיה קול נקבי או זכרי. האם אנשים ייטו לציית יותר לקולות זכריים? או שמא קולות נקביים ירגיעו אותם יותר?
אז חשבתי שזו שאלה משעשעת ופיקנטית ונורא נורא נחמד איך היא הצליחה להכניס את מסע בין כוכבים ללימודי התואר השני בפסיכולוגיה קוגניטיבית (אני עוד זוכרת אותה מציגה את הנושא מול הכיתה, היא מדברת בהתלהבות-אך-בביישנות-מה על מסע בין כוכבים וכולם מהנהנים בתבונה).
לקרוא את הקטע הזה בוואלה היה כמעט כמו לשמוע ד"ש מן העבר. בעיקר שועשעתי מהעובדה שעד שקראתי את זה, שכחתי לגמרי מהאנקדוטה הטרקית-האוניברסיטאית הזאת. ובמחשבה לאחור, אולי כמה מהפרקים היותר דביליים של מסע בין כוכבים מוסברים טוב יותר כעת שאנחנו יודעים שאולי אנשי הצוות שמעו את מה שהמחשב אמר להם, אבל מכיוון שקולו היה קולה של מייג'ל ולא, נגיד, של ג'ין, זה נכנס להם מאוזן אחת ויצא להם מהשנייה. :-)