A lady's answer

Sep 15, 2003 11:37



A famous sonnet by Félix Arvers (1806-1850)

Mon âme a son secret, ma vie a son mystère,
Un amour éternel en un moment conçu:
Le mal est sans espoir, aussi j’ai dû le taire,
Et celle qui l’a fait n’en a jamais rien su.

Hélas! j’aurai passé près d’elle inaperçu,
Toujours à ses côtés et pourtant solitaire.
Et j’aurai jusqu’au bout fait mon temps sur la terre,
N’osant rien demander et n’ayant rien reçu.

Pour elle, quoique Dieu l’ai faite douce et tendre,
Elle suit son chemin, distraite et sans entendre
Ce murmure d’amour élevé sur ses pas.

A l’austère devoir pieusement fidèle,
Elle dira, lisant ces vers tout remplis d’elle:
”Quelle est donc cette femme?” et ne comprendra pas.

לנשמתי יש סוד, ולחיי חידה -
זאת אהבה נצחית שרגע הולידהּ:
לבכי אין מזור, על כן לא יִשָּׁמַע,
וזאת האשמה אף פעם לא תדע.

אני חולף מולה, אבל עינה סומה,
אני איתה, אבל נפשי כה בודדה.
אחיה עד סוף ימי על פני האדמה
מבלי שאבקש או אקבל דבר-מה.

והיא, שאלוהים ברכהּ בעדינות,
תמשיך לה בדרכה ולא תשמע לעד
מלמול של אהבה בכל אשר תצעד,

תדבק בחובתה, כולה נאמנות,
וכשתקרא שירי, שהוא שלה עד כלות,
תשאל "מי האישה הזאת?" ולא תקלוט.

An anonymous parody

Vous m’amusez, mon cher, quand vous faites mystère
De votre immense amour en un moment conçu.
Vous êtes bien naïf d’avoir voulu le taire,
Avant qu’il ne fût né, je crois que je l’ai su.

Pouviez-vous, m’adorant, passer inaperçu,
Et, vivant près de moi, vous sentir solitaire?
De vous il dépendait d’être heureux sur la terre:
Il fallait demander et vous auriez reçu.

Apprenez qu’une femme au coeur épris et tendre,
Souffre à passer son chemin sans entendre
L’aveu qu’elle espérait trouver à chaque pas.

Forcément au devoir on reste alors fidèle.
J’ai compris, voyez-vous, ces vers tout remplis d’elle:
C’est vous, mon pauvre ami, qui ne compreniez pas.

מדוע תהפוך לסוד ולחידה
את מר אהבתך שרגע הולידהּ?
גיליתי את סודך אשר לא יִשָּׁמַע,
נאיבי מצידך לחשוב שלא אדע.

אהבתך ברורה אפילו לסומא,
איכה תשב איתי בנפש בודדה?
הכול תלוי בך על פני האדמה:
אם תבקש, כיצד אמנע ממך דבר-מה?

דע - זאת שלבבה הוא כליל העדינות
תמשיך לה בדרכה ולא תשמע לעד
וידוי של אהבה בכל אשר תצעד.

אין לאדם מפלט מן הנאמנות.
הבנתי את שירך, שהוא "שלה עד כלות",
אתה, מסכן שלי, הוא זה שלא יקלוט.

poetry (translated), parodies

Previous post Next post
Up