משהו שלמדתי מיצחק רפפורט
גלשתי היום לאתר "הארץ" וקראתי את רשימתו של ב"צ ב"תרבות וספרות". ברשימה, העוסקת הפעם בניקוד, כתב העורך בין היתר את הדברים הבאים: "והיה - או עדיין יש - נקדן מפורסם העובד בשביל הרבה מהוצאות הספרים בארץ ושמו [יצחק] רפפורט. פעם היו רבים כמותו. אך אט אט הוא נהפך לזן בסכנת הכחדה."
מן הניסוח המגושם הזה אפשר להבין בטעות שלא ברור אם האיש חי או מת - וראו את התגובה הראשונה למטה.
ובכן, ביררתי ששלום לו, השבח לאל, ובהזדמנות זאת אציין שנפלה בחלקי הזכות להכירו ולשוחח עמו. פגשתי אותו כשערכתי את הגליון העברי של כתב העת הישראלי הרוסי "מפתח הלב", לפני חמש שנים. לאחר שניקד את השירים בגליון (וסייע לי לנקד את החיגרת ההיא, שהתפרסמה שם), סיפר לי יצחק רפפורט קוריוז חביב ונוקדני:
אחרי ה' הידיעה מופיע בדרך כלל דגש חזק. הדגש אינו מופיע כאשר יש עיצור גרוני אחרי ה' הידיעה או כאשר מיודעת מלה השייכת למשקל "מפועל" (כמו "מכותב" או "מטופש"). אבל גם לכלל הזה יש יוצאי דופן: המלים "מצורע" ו"משוגע" מקבלות דגש חזק במ' אחרי ה' הידיעה. וכל כך למה? כי מדובר במצורעים ובמשוגעים.