(no subject)
השמיים יורדים לצעוד
------ברחובות הריקים מאדם.
ערפל אמיתי מאוד,
------העולם כמו ציור של עולם.
זכרונות כסופי רעמה
------מתנפצים אל סלעי הממש.
מהותם נוזלית, עמומה,
------ירֵאָה ממראֶה חדש,
אך היום הם עולים, עולים
------מכל מרתפי השפיוּת,
שעוּנים על גדמי מגדלים
------ של עיר שהיתה לסיוט,
של עיר תהומית, של עיר
------ששחר אדיש צובע
באפור חדגוני, ממאיר,
------את תִּלָהּ ואת אביביה.
* * *
אופקַי נתונים בסד.
------אין מפלט, זיכרון אפל!
הייתם לבשר אחד,
------אתה והערפל.
לילותינו חוזרים עתה,
------איך אשכיח? במה אשכח?
בצלצול תועפות מטר?
------בשפעת אורותיו של כרך?
איך אמהל ובמה אבלול
------את קסמם, את חרפת יופים?
בריבוא כוכבים? בחול?
------בניחוח עמוק של ים?
בקדחת טירוף? בתיעוב?
------בידיים זרות? במה עוד?
הבלים, הבלים, אהוב!
------השמיים יורדים לצעוד.