(no subject)
lilacsinmarch, this one's for you!
Thomas Hardy
Ah, Are You Digging on My Grave?
"Ah, are you digging on my grave
My loved one? - planting rue?"
- "No, yesterday he went to wed
One of the brightest wealth has bred.
'It cannot hurt her now,' he said,
'That I should not be true.'"
"Then who is digging on my grave?
My nearest dearest kin?"
- "Ah, no; they sit and think, 'What use!
What good will planting flowers produce?
No tendance of her mound can loose
Her spirit from Death's gin.'"
"But some one digs upon my grave?
My enemy? - prodding sly?"
- "Nay: when she heard you had passed the Gate
That shuts on all flesh soon or late,
She thought you no more worth her hate,
And cares not where you lie."
"Then, who is digging on my grave?
Say - since I have not guessed!"
- "O it is I, my mistress dear,
Your little dog, who still lives near,
And much I hope my movements here
Have not disturbed your rest?"
"Ah yes! You dig upon my grave ...
Why flashed it not on me
That one true heart was left behind!
What feeling do we ever find
To equal among human kind
A dog's fidelity!"
"Mistress, I dug upon your grave
To bury a bone, in case
I should be hungry near this spot
When passing on my daily trot.
I am sorry, but I quite forgot
It was your resting-place."
תומס הרדי
אה, מי חופר שם על קברי?
"אה, מי חופר שם על קברי?
אתה, אהוב יקר?"
"לא, הוא נשא לו לאשה
בת עשירים. ודאי חשב:
'זה לא יפריע לה עכשיו,
בקבר של עפר'".
"אז מי חופר שם על קברי?
קרובי האהובים?"
"לא, אלה שחו: "בשביל מה?
שתילת פרחים באדמה
עוד לא חילצה אף נשמה
מתוך הרגבים'".
"אבל חופרים שם על קברי!
יריבתי, זאת את?"
"הו, לא ולא, כשהיא גילתה
שבא סופך ואת מתה
היא שכחה את שנאתה -
לה בטח לא אכפת".
"אז מי חופר שם על קברי?
אמור, כי לא ניחשתי!"
"זה כלבלבך, כלבלב קטון
שלא רחוק מכאן ישכון.
סילחי נא לי, לא בזדון
להפריעך ביקשתי".
"אתה חופר שם על קברי...
אתה הוא, כמובן!
ידיד יקר מאין כמותו!
מהו אדם לעומתו?
אין עוד חיבה כחיבתו
של כלב נאמן!"
"גברתי, חפרתי על קברך
כדי לטמון לי עצם -
לטמון פה עצם עבורי,
שלא ארעב פה בעוברי.
שכחתי כבר, לצערי,
שזה קברך, בעצם".
Thomas Hardy
Ah, Are You Digging on My Grave?
"Ah, are you digging on my grave
My loved one? - planting rue?"
- "No, yesterday he went to wed
One of the brightest wealth has bred.
'It cannot hurt her now,' he said,
'That I should not be true.'"
"Then who is digging on my grave?
My nearest dearest kin?"
- "Ah, no; they sit and think, 'What use!
What good will planting flowers produce?
No tendance of her mound can loose
Her spirit from Death's gin.'"
"But some one digs upon my grave?
My enemy? - prodding sly?"
- "Nay: when she heard you had passed the Gate
That shuts on all flesh soon or late,
She thought you no more worth her hate,
And cares not where you lie."
"Then, who is digging on my grave?
Say - since I have not guessed!"
- "O it is I, my mistress dear,
Your little dog, who still lives near,
And much I hope my movements here
Have not disturbed your rest?"
"Ah yes! You dig upon my grave ...
Why flashed it not on me
That one true heart was left behind!
What feeling do we ever find
To equal among human kind
A dog's fidelity!"
"Mistress, I dug upon your grave
To bury a bone, in case
I should be hungry near this spot
When passing on my daily trot.
I am sorry, but I quite forgot
It was your resting-place."
תומס הרדי
אה, מי חופר שם על קברי?
"אה, מי חופר שם על קברי?
אתה, אהוב יקר?"
"לא, הוא נשא לו לאשה
בת עשירים. ודאי חשב:
'זה לא יפריע לה עכשיו,
בקבר של עפר'".
"אז מי חופר שם על קברי?
קרובי האהובים?"
"לא, אלה שחו: "בשביל מה?
שתילת פרחים באדמה
עוד לא חילצה אף נשמה
מתוך הרגבים'".
"אבל חופרים שם על קברי!
יריבתי, זאת את?"
"הו, לא ולא, כשהיא גילתה
שבא סופך ואת מתה
היא שכחה את שנאתה -
לה בטח לא אכפת".
"אז מי חופר שם על קברי?
אמור, כי לא ניחשתי!"
"זה כלבלבך, כלבלב קטון
שלא רחוק מכאן ישכון.
סילחי נא לי, לא בזדון
להפריעך ביקשתי".
"אתה חופר שם על קברי...
אתה הוא, כמובן!
ידיד יקר מאין כמותו!
מהו אדם לעומתו?
אין עוד חיבה כחיבתו
של כלב נאמן!"
"גברתי, חפרתי על קברך
כדי לטמון לי עצם -
לטמון פה עצם עבורי,
שלא ארעב פה בעוברי.
שכחתי כבר, לצערי,
שזה קברך, בעצם".