פואזה של איגור-סבריינין
Игорь-Северянин
Поэза о старых размерах
О вы, размеры старые,
Захватанные многими,
Банальные, дешёвые,
Готовые клише!
Звучащие с гитарою
И с рифмами убогими -
Прекраснее, чем новые,
Простой моей душе!
Вы были при Державине,
Вы были при Некрасове,
Вы были при Никитине,
Вы были при Толстом!
О вы - подобны лавине!
И как вас ни выбрасывай,
Что новое ни вытяни, -
Вы проситесь в мой том.
Приветствую вас, верные,
Испытанно-надежные,
Округло-музыкальные,
Любимые мои!
О вы - друзья примерные,
Вы, милые, вы, нежные,
Веселые, печальные,
Размеры - соловьи!
1919, Тойла
אִיגוֹר-סֶבֶרְיָנִין
פּוֹאֵזָה על המשקלים הישנים
מאובנים פּרוֹזוֹדִיִים,
רבים כה השתמשו בכם.
הו, קלישאות באנאליוֹת,
שלא שוות פרוטה,
עם חרוזים מלודיים
(נו, מה זה? התבישו לכם!)
אך יש בכם רינה לי עוד,
כי נשמתי פשוטה!
קולכם (בדור נִיקִיטִינִי)
צילצל (בדור דֶרְזָ'בִינִי),
שורר (בדור נֶקְרָסוֹבִי),
זימר בימי טולסטוי!
גם אם בכם בועט אני
מיד לַזֶּמֶר שב אני,
החידושים הוּבַסוּ בִי -
לַסֵּפֶר הבו נוי.
ברוכים אתם, פואטיים,
שגורים, רֶלִיאַבִּילִיִים,
מֻשְׁלָמוֹ-מוזיקליים,
טובים אף יקרים!
הו, רֵעַ-לְמוֹפֵתִיִים,
מעודנים, ג'נטיליים,
שמחים וגם פאטאליים,
הו, משקלים - זְמִירִים!
1919, טוֹיְלָה
הערות:
1) אִיגוֹר-סֶבֶרְיָנִין (1887-1941): משורר ומתרגם אֶגוֹפוּטוּרִיסְט. הגדיר את עצמו כגאון וכאירוניקאי לירי. אִיגוֹר-סֶבֶרְיָנִין היה שם העט שבחר לעצמו, ופירושו - "איגור-איש צפון". המקף שבין שני השמות אינו טעות דפוס (כך היה חותם תמיד). שמו האמיתי - איגור לוֹטַרְיוֹב (בלי שום מקף).
2) פּוֹאֵזָה: פואמה עם פוזה - מלת מזוודה שהמציא איגור-סבריינין כדי לתאר ז'אנר שירי חדש.
3) המשקלים הישנים: אני מנחש שהכוונה כאן, בין היתר, למשקל שבו כתוב השיר, ובעיקר לחרוז הדקטילי. חרוז מסוג זה היה נפוץ בשירה העממית הרוסית במאות שחלפו.
4) פרוזודיה: תורת המשקלים השיריים.
5) רינה לי עוד/ באנליוֹת: חרוז נסמך.
6) נִיקִיטִין, דֶרְזָ'בִין, נֶקְרָסוֹב: משוררים רוסים, לאו דווקא קדומים. מופיעים בשיר בעיקר בשביל הפוזה, שהרי פואזה בלי פוזה - מהי?
7) הוּבַסוּ בִי: הוּבְסוּ בִּי. בב' הראשונה יש פתח והפועל מלעילי (שלא כדין. צורות כאלה קיימות רק בהפסק). הב' השניה ללא דגש קל, בגלל הסַנְדְהִי.
8) רֶלִיאַבִּילִיִים: שניתן לסמוך עליהם. אִינְגְלִישִׁיזְם מתועב.
9) מֻשְׁלָמוֹ-מוזיקליים: מוזיקליים עד לכדי שלמות (?). נָאשִׁיזְם.
10) רֵעַ-לְמוֹפֵתִיִים: רֵעִים למופת. עוד נָאשִׁיזְם.
11) זְמִירִים: הכוונה לציפורים.
הערות להערות:
1) אֶגוֹפוּטוּרִיזְם: זרם נבדל בפוּטוּרִיזְם הרוסי, שסבריינין היה אחד ממייסדיו. המאניפסט האגופוטוריסטי מצוי בספר "מאניפסטים של מודרניזם" בעריכת בנימין הרשב (כרמל, 2001).
2) מלת מזוודה (Portmanteau Word): מלה המבליעה בתוכה שתי מלים או יותר. את המונח טבע לואיס קרול.
3) חרוז דקטילי: סיומת חורזת (חֶרֶז) בת שלוש הברות, שהראשונה שבהן מוטעמת. לדוגמה: מישהו/ כפישהו. נדיר מאוד בשירה העברית הכתובה בהברה הספרדית (המלה "דקטיל", שמבוטאת במלעיל ושבמקורה ביוונית, פירושה "אצבע". באצבע יש, כידוע, שלושה פרקים: הראשון ארוך, והשניים האחרים קצרים. ביוונית קלאסית היה הדקטיל מורכב מתנועה ראשונה ארוכה ושתי תנועות קצרות. בשפות מודרניות הדקטיל מורכב מתנועה ראשונה מוטעמת ושתי תנועות לא מוטעמות).
4) חרוז נסמך (Mosaic Rhyme): חרוז שלפחות אחד משני אגפיו בנוי משתי מלים או יותר. לדוגמה: לילה/ די לה.
5) הפסק: סוף פסוק במקרא.
6) סַנְדְהִי: שם כולל לתופעות לשוניות המתרחשות בין שתי מלים. במקרה זה: לאחר מלה שמסתיימת בהברה פתוחה ושאין בה טעם מפסיק, לא יבוא דגש קל באותיות בג"ד כפ"ת. ככה זה במקרא, למשל. כיום כבר אין זה נהוג להקפיד על החוק הזה. מקור המלה "סנדהי" בסנסקריט.
7) אִינְגְלִישִׁיזְם מתועב: שימוש בלתי נחוץ בביטוי שמקורו באנגלית, ובעיקר בביטוי שתורגם לעברית באופן מלולי. לדוגמא: מסביב לשעון. גם המלה "אִינְגְלִישִׁיזְם" היא אינגלישיזם. את המונח טבע אסף ברטוב.
8) נָאשִׁיזְם: שימוש בסיומת דיקדוקית שלא כדין. לדוגמא: Wake them uped במקום Woke them up (על שם המשורר אוֹגְדֶן נָאשׁ, שהרבה להשתמש בנאשיזמים). את המונח טבעתי אני.