בייוולף. באיימקס. כמו שצריך.
פעם ראשונה שאני רואה סרט באיימקס. לא הייתי בטוחה לגמרי שזה יעבוד, כי תמיד היו לי קצת בעיות משונות עם ראייה סטריאוסקופית. לא היה מקום לחשש.
יכולתי לומר כל מיני דברים על איכותו של הסרט (אין); על רגעים מופלאים (מעולם לא חשבתי שדמות אנימציה יכולה להיראות כל כך טוב. אני לא מדברת על אנג'לינה, סוטים. אני מדברת על בייוולף); על רגעים עגומים (כמו ההבנה שלא משנה כמה מתקדמת טכנולוגיית האנימציה, תנועה אנושית עדיין נראית ממש רע. אבל סלחתי להם על זה); על רגעים מחרידים (שדת ים אשלייתית עם עקבים? על מה לעזאזל חשבתם? לא נשכח ולא נסלח!) - אבל עזבו. זה לא סרט טוב, הרבה דברים בו מפוספסים, אבל למי אכפת. זה היה מגניייייייייייב!. כזה אקשן! קרבות ופיצוצים ובלגנים ומפלצות ודרקונים וגולום-משודרג וויקינגים שריריים וקרביים שפוכים והכל בתלת-מימד מגניב בטירוף. יצאתי מהסרט מאושרת ומפטפטת בהתלהבות כילדה בת שלוש שקיבלה המון ממתקים וגם בובה.
אה, כן, ושלא תגידו שאין שום דבר בצד האינטלקטואלי, גם מוסר השכל יש: גיבור עלוב מוליד ג'יפות מהלכות. דרוש גיבור אמיתי כדי להוליד דרקונים זהובים. הנה, אמרתי.
אם יש לכם הזדמנות לראות את זה באיימקס, תעשו לעצמכם טובה, ותראו. כי זה כזה מגניייייייייייב!
___
אה, כן (2), אני לא יכולה שלא לתהות: מאיפה לאיפה בדיוק זה סרט ילדים? כי הוא קוטלג ככזה באתרים הרלוונטיים, והוא, כאילו, לא.