День памяти жервам военных действий и террора
Сегодня в Израиле начался День Памяти. Этот день еще больней для меня, чем День Катастрофы. Потому что он не про прошлое, а про наше настоящее и будущее. И как всегда, чтобы справится с эмоциями, я пишу стихи:
*היה ילד*
ילד הלך לגן,
גדל חזק ואיתן,
ילד למד טוב,
ילד עשה ספורט,
ילד אהב וכאב,
ילד כיבד את הוריו,
שיחק עם אחים צעירים,
עזר לשכנים זקנים,
היה לו חיוך רחב...
היה... עד אותו הקרב...
(C) 26.4.20
*השיר נכתב בלשון זכר מטעמי חריזה בלבד. אני מרכינה ראש לזכרם של כל אישה ואיש, כל נערה ונער, כל ילדה וילד שנפלו במערכות ישראל ופעולות איבה. ללא הבדלי דת, מין, גזע וגיל. יהיה זכרם ברוך.