Последние годы единственное, что помогает мне пережить День Катастрофы - это писать стихи. Этот год не исключение:
*לא נשבר*
הם לקחו לי הכל:
בית, משפחה...
אך הצלחתי לשמור
על אותה נשמה.
הם גזלו לי הכל -
גדל ממונם,
אך אינם יכולים
לגזול אמונה
הם שברו בי הכל:
כל עצם קטנה,
אך לא את רוחי
שרק התחזקה.
הם ביטלו לי זהות -
קעקעו בי מספר...
אך אני עוד זוכר
שאני בן אדם!
הם רצחוני,
אך אני עוד קיים.
נשכחו הם.
ואני? ... לעולם!