לבד בארוחת החג
אני חושבת שזו פעם ראשונה בחיי שאני לבד בבית בערב ראש השנה. היו תוכניות סגורות ומוכנות, אחרי הצהריים נוסעים לירושלים לאחותי. יושבים אצלה עד שמגיע זמן האוכל ואז נוסעים לאמא של הכלבלב לארוחת החג. ככה "רוקדים בשתי החתונות".
ואז בשישי בצהריים התחלתי להרגיש לא טוב. די מהר זה התפתח לצינון לא נעים בכלל. בשבת כבר היה חום. בראשון ירד החום אבל עדיין חולה. אבל עדיין הייתי משוכנעת שיהיה בסדר. בערב הלכתי לרופא לקחת פתק מחלה לעבודה. הוא נתן בי מבט אחד ואמר לי להשאר בבית גם היום.
הצינון כבר עבר אבל נראה שהתפתחה לי ברונכיט קטנה. פעם ראשונה בארבע שנים בערך. הנסיעה לאחותי שיש לה תינוקת קטנה כבר בוטלה. עדיין קיוויתי להצטרף לכלבלב בנסיעתו לאמא שלו. היה מאוחר מכדי לבטל לגמרי ולמצוא ארוחת חג קרובה יותר עבור שנינו. בסוף ראיתי שלא ילך... אני מרגישה חרא מכדי לנסוע עד ירושלים. הכלבלב נסע לבד.
אז אכלתי עם עצמי תפוח עץ בסילאן. וישבתי פה בשקט והתעסקתי בדברים שלי. והופתעתי מהשקט. כולם נסעו למשפחה, כולם אוכלים ארוחת חג. בחוץ שקט. אין מכוניות, אין רעש, אף אחד לא משתולל ברחובות. כמעט יום כיפור.
דווקא נחמד :-)
טוב לעבור פעם אחת חוויה כזו.