בתור אתיאיסט שלומד בלשנות ומדעי המוח, ההרצאה של גברת גולדברג בהחלט לא עשתה לי טוב ללחץ הדם, ובמיוחד משפט המחץ שלה לגבי העובדה ש"מדעי המוח מוכיחים שהמקובלים תמיד צדקו" לקראת הסוף.באיזשהו שלב הייתי צריך לצאת החוצה כדי שאני לא אגיע לפודיום ופשוט אחנוק אותה על השטויות שהיא מדברת.אני לא חושב שזה היה נראה טוב אם חבר צוות היה רוצח את אחד המרצים.
נ"ב אני מסכים הסכמה מלאה לגבי כרטיסים.אני מכיר יותר מאדם אחד שבדיעבד לא הגיעו בגלל זה.
בתור סופרת פנטסיה אני משתדלת לשמור על ראש פתוח. באמת אין לי בעיה לשמוע הרצאה שלמה שמדברת על קבלה בלי להאמין בקבלה. הבעיה שלי קופצת כשהתיאוריה לא נותנת לעובדות ברורות להפריע לה - למשל, שהתורה ניתנה בכתב העברי העתיק ולא בכתב המרובע.
אבל כשמתחילים לתת לי טיעונים ברמה של "היה ידוע מראש שהיהודים יאמצו את הכתב המרובע" אז אני מבינה בעצם שהויכוח נגמר. שום דבר שאני אגיד לא יוכל להיות בעל משמעות, כי לעובדות אין כאן שום חשיבות. רק לאמונה.
וזה עוד בלי להכנס לבעיה הענקית הזו שאם מנתקים מלה מההקשר שלה, אפשר להוכיח הכל. כל סודות היקום כתובים בכל ספר טלפונים לפי שיטה זו. וכל סודות היקום הם כמובן "כל מה שאני מחפשת, וכל מטרה שאני מציירת אחרי ירי החץ".
כן, אבל כמו שציינתי אני מדען.ועם סף סיבולת נמוך לשטויות שנלקחות ברצינות, בנוסף.היו לי שלוש בחירות:להתווכח איתה באופן תוקפני(לא יצרני), לרצוח אותה(לא מומלץ) או לצאת מהאולם. אז בחרתי בדבר שיעשה לי הכי מעט נזק
אני לא רואה שום בעיה עם לדבר ולהקשיב לשטויות: כל עוד לשני הצדדים ברור שאלה שטויות, והדבר נעשה למען ההומור או כחלק ממשחק.ברגע שמתחילים לקחת שטויות ברצינות אני מפתח אלרגיה חריפה שמתבטאת בלחץ דם נוסק.
חיזוק לדברייך בנוגע לכרטיסיםkenny66March 20 2008, 19:11:20 UTC
אני זוכר שדובר בזה ומישהו העיר שזה עלול להיות בעייתי מבחינת הארגון. אבל דווקא זכור לי מפנטסי-קון אני חושב שהאנשים בקופה החתימו את הכרטיסים או כתבו עליהם לאיזה אירוע הם תקפים, וזו שיטה שיכולה לעבוד.
אני גם חושב שבכנס כזה זה היה יעיל מאוד כי הייתה לי הרגשה שהוא כוון לשתי אוכלוסיות די שונות.
אה, ואפשר גם למכור כרטיסים מיוחדים למי שרוצה להגיע רק לאירועי אורח הכבוד.
Comments 6
נ"ב אני מסכים הסכמה מלאה לגבי כרטיסים.אני מכיר יותר מאדם אחד שבדיעבד לא הגיעו בגלל זה.
Reply
בתור סופרת פנטסיה אני משתדלת לשמור על ראש פתוח. באמת אין לי בעיה לשמוע הרצאה שלמה שמדברת על קבלה בלי להאמין בקבלה. הבעיה שלי קופצת כשהתיאוריה לא נותנת לעובדות ברורות להפריע לה - למשל, שהתורה ניתנה בכתב העברי העתיק ולא בכתב המרובע.
אבל כשמתחילים לתת לי טיעונים ברמה של "היה ידוע מראש שהיהודים יאמצו את הכתב המרובע" אז אני מבינה בעצם שהויכוח נגמר. שום דבר שאני אגיד לא יוכל להיות בעל משמעות, כי לעובדות אין כאן שום חשיבות. רק לאמונה.
וזה עוד בלי להכנס לבעיה הענקית הזו שאם מנתקים מלה מההקשר שלה, אפשר להוכיח הכל. כל סודות היקום כתובים בכל ספר טלפונים לפי שיטה זו. וכל סודות היקום הם כמובן "כל מה שאני מחפשת, וכל מטרה שאני מציירת אחרי ירי החץ".
Reply
אני לא רואה שום בעיה עם לדבר ולהקשיב לשטויות: כל עוד לשני הצדדים ברור שאלה שטויות, והדבר נעשה למען ההומור או כחלק ממשחק.ברגע שמתחילים לקחת שטויות ברצינות אני מפתח אלרגיה חריפה שמתבטאת בלחץ דם נוסק.
Reply
Reply
Reply
אני גם חושב שבכנס כזה זה היה יעיל מאוד כי הייתה לי הרגשה שהוא כוון לשתי אוכלוסיות די שונות.
אה, ואפשר גם למכור כרטיסים מיוחדים למי שרוצה להגיע רק לאירועי אורח הכבוד.
Reply
Leave a comment