שיחת טלפון מלפני שעתיים
לפני שעתיים בערך צלצל הטלפון לידי פה בעבודה.
אני: "שלום"
אשה: "שלום"
אני: "כן?"
אשה: "זה לא מנפאואר?"
אני: "ממש לא"
אשה: שקט.
אני ממתינה שהיא תגיד עוד משהו, אולי תתנצל על ההטרדה. אז מתחוור לי שהיא פשוט נתקה.
זה קורה כל יום, נכון? בארצות תרבותיות, אנשים שעושים טעות במספר נוהגים להתנצל לפני שהם מנתקים. אני עושה ככה. יש עוד אנשים בארץ שעושים את זה, אומרים, "סליחה" או "אני מצטערת על הטרחה" או "זו כנראה טעות, אני מתנצל" או משהו בסגנון הזה, שמשאיר את הרושם שבצד השני יש בן אדם שבאמת אכפת לו מהסובבים אותו. אבל משום מה הם מיעוט. הרוב פשוט מנתק, וזה במקרה הטוב, המקרה בו הם לא מתחילים לחקור אולי בכל זאת זה מנפאואר, ולא דורשים את המספר הנכון של מנפאואר, כי זו הרי אשמתי שאני לא נמצאת שם.
בספר שלי יש איזה קטע שהגיבור מגיע למקום מאוד דומה לישראל מבחינה תרבותית. ורציתי להדגיש כמה זה דומה לישראל. אז הוא מקבל שיחת טלפון בדיוק כזו - זו טעות במספר והאשה בצד השני פשוט מנתקת כשהיא מבינה שזו טעות בלי לומר כלום.
לפעמים מתחשק לי לרדת מהארץ. וזו אחת הסיבות. לא פיגועים, לא סכנות המלחמה, לא המצב הכלכלי, לא המסים המוגזמים, אפילו לא הבירוקרטיה החונקת. רק ההתנהגות הסופר אגוצנטרית והזלזול הזה בכל מה שמחוץ למיידי האישי, זה מה שעושה לי חשק לקחת את הפקלאות ולעבור למקום יותר תרבותי.