עותק של תלונה שכרגע שיגרתי באימייל לחברת דן
לכבוד חברת דן,
ביום חמישי 1.11.2007 יצאתי ממקום עבודתי בבית מעריב וניגשתי אל תחנות האוטובוס שבעברו השני של הכביש כדי לנסוע לביתי בגבעתיים. מקום מגורי הוא כזה שאני יכולה לבחור בין כמה קווים - 23, 68, 40 או 42. בבית מעריב (לכיוון עזריאלי) יש שתי תחנות. הראשונה עבור קווים 23, 27, 68 ועוד. השניה במרחק כמה מטרים עבור קווים 40, 42, 50 ועוד.
מאחר שאני עולה על האוטובוס שבא ראשון אני נוהגת לעמוד בין שתי התחנות המרוחקות זו מזו כארבעה מטרים, ולגשת אל התחנה המתאימה בהתאם לקו המגיע.
בתאריך המדובר ניגשתי כהרגלי אל התחנות ועמדתי ביניהן. איתי המתינו אנשים רבים ליד כל אחת מהתחנות ועוד כמה אנשים ישבו על הספסלים המרוחקים מעט מהתחנות. בשעה 18:34 ראיתי שמגיע קו 23. אציין שקו 23 הינו מעין מונית שירות גדולה, ולכן לוקח מעט זמן לזהות שמדובר באוטובוס ולהתקרב לתחנה שלו. במקרה באותו הרגע האנשים שעמדו בסמוך לעמוד התחנה זזו מעט הצידה, והיו כמה אנשים שעמדו ביני לבין עמוד התחנה, ולא יכולתי לדחוף אותם כדי להצמד לעמוד התחנה. הייתי מרוחקת מהעמוד כמטר וחצי. סימנתי לנהג שברצוני לעלות על האוטובוס. הנהג החל להאט, אך כנראה החליט להעניש אותי על כך שאיני צמודה לעמוד התחנה, האיץ פתאום, וחלף על פני תוך שהוא מצביע לכיוון עמוד התחנה.
שוב אזכיר, עמדתי בין שתי תחנות האוטובוס כי אני יכולה להעזר גם בקוים 40 או 42. כל האיזור מיועד לעצירת תחבורה ציבורית ולא היו שום מכוניות שחסמו את הגישה למדרכה עבור האוטובוס. לא ביקשתי ממנו לעצור הרחק באמצע הרחוב. לא העליתי בדעתי עד אותו רגע שעלי לחבק את עמוד התחנה כדי שהנהג יעצור. ומה אילו הייתי אדם המתקשה בתנועה ולא יכול לזנק למראה האוטובוס? ומה אילו הייתי יושבת על אחד הספסלים ולא הייתי רואה בכלל את האוטובוס מגיע עד שהוא היה חולף בנסיעה מהירה על פני התחנה?
האם זה הגיוני שנוסע הממתין לאחד מכמה קוים יצטרך לרוץ מצד לצד בהיסטריה כדי להבטיח שהנהג יועיל בטובו להניח לו לעלות על האוטובוס?
אסיים רק בכך שהפעם הזאת הפסדתם אותי בתור נוסעת, כי עליתי על קו 68 שבא אחריו וניקבתי את הכרטיסיה של חברת קוים.
בברכה,