נשבר לי מתרבות הנהיגה בארץ
היום כמעט נהרגתי בגלל נהג שטעה בדרך והחליט לתקן את הטעות תוך כדי פריצה לאי תנועה (צבוע) וחדירה לנתיב שלי. מזל שלמכונית שלי יש ברקסים טובים. מזל שהייתי מרוכזת. מזל שגם ככה הייתי כבר בתהליך האטה בגלל היציאה מכביש החוף. מזל שהמכונית מאחורי שמרה מרחק והנהג בה הוכיח רפלקסים טובים. מזל שהאידיוט ראה פתאום שהנתיב שהוא נכנס אליו לא פנוי ועצר גם הוא. מזל שלא היה אף אחד מימיני.
טיפה פחות מזל והייתי עכשיו בבית חולים ואולי בחדר מתים. הנהג במכונית אחרי גם היה עלול להגיע לאותו מקום, ומן הסתם גם האידיוט שחצה את אי התנועה. וזה רק במקרה ואף אחד מאיתנו לא היה נזרק לנתיב אחר ופוגע במכוניות נוספות.
זה היה ממש מפחיד. כבר עברו שלוש שעות ועדיין לא נרגעתי לגמרי. אני לא מבינה איך מישהו מעז לעשות דבר כזה?
אפשר לחלום לשניה ולא לראות רמזור אדום. אפשר לפספס עצור. אפשר לרדת בהסח הדעת לשוליים ולאבד שליטה. אפשר לשכוח שיש איזור מת במראה ולהתחיל לסטות בלי להציץ שוב ליתר ביטחון, אפשר לטעות בהערכת זוית סיבוב, להכנס אליו טיפה יותר מדי מהר ולהזרק הצידה.
כל אלה הם דברים שלא אמורים לקרות בנהיגה מקצועית, אבל עלולים לקרות כי אנחנו בני אדם.
אבל לעבור פס לבן, לחצות אי תנועה ולהתחיל לפרוץ לנתיב נסיעה שהנהגים בו לא מצפים שמישהו יגיח אליהם מהצד הזה שיש בו אי תנועה - זה משהו שאנשים עושים באופן מודע. זו החלטה פושעת. זו נהיגה היסטרית, של מישהו שחושב שאם הוא טעה בדרך זה מקנה לו את הזכות לדרוס את החוק ולסכן את החיים של כל מי שמסביבו.
מה הבעיה להמשיך בדרך, לצאת ביציאה הבאה ולהסתובב? כבר קרה לי שלקחתי נתיב לא נכון, והעדפתי להמשיך ולנסוע אפילו עשרה קילומטר עד שאוכל למצוא דרך חזרה ולא לעשות כזה דבר מסוכן. למה לסכן חיים שלך ושל אחרים כדי לחסוך כמה דקות נסיעה?
שום דבר לא שווה את זה!
ואני סקרנית לדעת כמה עבירות תנועה כבר נרשמו לדביל הזה. חבל שמשטרת התנועה לא מציבה מצלמות במקומות מסוג זה כדי לתפוס את האנשים האלה שחוצים את איי התנועה ולשלול להם את הרשיון. אולי הם יפחדו ויחשבו פעמיים.