הצעת חוק - איסור הליכה לזונה
כמה חברי כנסת מבקשים להגדיר לקוח של זונה כעבריין. התפסות ראשונה תשלח את הלקוח ל"חינוך מחדש" בעוד התפסות שניה כבר עלולה לשלוח אותו לכלא.
בגדול הרעיון נכון, להטיל את האחריות על הלקוח שמנצל מצוקה של אשה. וזו בוודאי הדרך הטובה ביותר להלחם בסוחרי הנשים. (חוץ אולי מלהתחיל לזרוק אותם לכלא לעשרים שנה). במועדוני הזנות שבחסות סוחרי הנשים יש להלחם בכל הכוח, אבל החוקים הקיימים היום מספיקים בשביל זה. פשוט צריך לאכוף אותם.
אבל בואו ניקח מקרה שכיח למדי, גבר כלשהו חשקה נפשו בקצת מין. נוסע לו לחוף הים/הפארק/איזור התעשיה ומביט לצדדים עד שרואה אשה בלבוש מתאים עומדת וממתינה. אין כל ספק מבחינתו שהיא נמצאת שם מרצונה החופשי ושהיא מעוניינת בכסף אותו הוא יתן לה תמורת הסכמתה לסייע לו בפריקה.
באיזו זכות המדינה באה ומגדירה את זה כלא חוקי? מדובר בקשר בין שני צדדים שמתבצע מרצונם החופשי של שניהם, וכל אחד מהם מקבל את התגמול אותו ביקש.
כן, נכון שהאשה שם בדרך כלל כי היא מכורה לסמים או כי אזל כספה ובעל הבית מאיים לזרוק אותה ואת שני ילדיה הקטנים לרחוב ואין לה אף אחד בעולם שיעזור לה (בטח לא המדינה) או כי משהו אצלה לא בסדר, אבל היא עדיין שם מרצונה. ואותו גבר שבא לבקש את שירותיה לא כופה עליה כלום. במה הוא שונה מהותית מאותו אחד שבא לקבל עיסוי מפנק?
מי נותן למדינה זכות להתערב כל עוד אף אחד לא כופה דבר על אף אחד, ואף אחד לא פוגע באף אחד?
נהפוך הוא, הייתי מחייבת את הבחורה להחזיק פנקס קבלות ולדווח למס הכנסה. ובכסף שמצטבר הייתי מפעילה מכונים שיעזרו לכל מי שרוצה לצאת מהעולם הנורא הזה של הזנות, מקום שבו יוכלו להפגש עם פסיכולוגים ומדריכים ומומחי גמילה ולקבל בו הסבה מקצועית.
העיקרון מטריד אותי פה. האם אין לאשה זכות על גופה?