חיבור רשתי גבעתיים ירושלים, ומעשה בענבים כבושים

Jan 10, 2009 10:50



לפני שלושה ימים רכשתי מעשה גחמה מחשב נייד חדש. הרבה זמן אני רוצה כזה, והגעתי לאיזו נקודה בה נמאס לי להתעלק כל הזמן על מחשבים של אחרים, וגם המלחמה היתה טריגר. המחשבה הזו של, מה אם הם ישגרו טילים גם לאיזור שלנו, והבית שלי יתפוצץ עם המחשב? אני צריכה שהדברים החשובים יהיו עלי, כי הדיסק און קי לא מספיק גדול כדי להחזיק את כולם.
לוגיקה צרופה, אין ספק!

אז ברביעי האחרון אחרי העבודה נכנסתי לאופיס דיפו ורכשתי לי מחשבון נייד פצפון, עם מקלדת נוחה מאוד, מסך קטן שקצת מוציא את העיניים, בטריה שמחזיקה בערך שעתיים, וגודל ומשקל שנכנסים לתיק הרגיל שלי. בינתיים אני מרוצה.
וכך לראשונה בחיי יש לי מחשב עם חיבור Wi-Fi ופתאום אני רואה כמה זה כיף. את הפוסט הזה אני כותבת מהמיטה.

חדש חדש וכבר רב פעלים. ברביעי וחמישי לא התחברתי לאינטרנט כי עוד לא היה לי אנטיוירוס. אתמול בבוקר התקנתי עם הדיסק און קי אנטיוירוס, פתחתי את האנטנה של הראוטר הבייתי והתחברתי לרשת, כדי להוריד פיירפוקס, לרשום את החלונות והאופיס וכו'. עבד מעולה.
אחרי הצהריים נסענו לירושלים לבקר את אחותי. שלפתי את הצעצוע החדש כדי להשוויץ, ומיד הם ביקשו, "נסי להתחבר לרשת שלנו, אנחנו לא מצליחים מאז שקנינו את הראוטר האלחוטי שלנו מחברת האינטרנט [שלא אזכיר את שמה רק ארמוז שאני שונאת אותה שנאת מוות, וקוראי הבלוג המסורים יודעים למי הכוונה]. אנחנו מתקשרים אליהם בערך פעם בשבוע ועדיין לא הצלחנו להתחבר עם הנייד לראוטר".
אכן, גם אני לא הצלחתי, גם לא אחרי שהורדתי את האבטחה מהרשת שלהם. זה הוביל לשעתיים בטלפון עם התומך הטכני של אותה חברה שאכנה אותה רק *&#$@#$ שבמהלכן הצלחנו להשמיד את הראוטר התקול לחלוטין, מה שהיה טוב, כי עכשיו הם חייבים להחליף אותו (מה שהם סירבו לעשות מאז אוקטובר). אז הועלתי בסופו של דבר. התומך החצוף עוד העיז לרמוז שאולי המחשב שלי הוא הוא שלא בסדר, המחשב החדש והנפלא שרק כמה שעות קודם לכן תקשר נהדר עם הראוטר הפרטי שלי.
אחר כך נסענו לאמא של הכלבלב לארוחת ערב, ושם כמובן שלפתי שוב את הצעצוע החדש כדי להשוויץ. אמא של הכלבלב מאוד התעניינה, כי המחשב הנייד שלה מאוד גדול וכבד והיא צריכה משהו קטן. אז נתתי לה לנסות אותו קצת, ואז היא ביקשה לראות אם הוא מתחבר לאינטרנט. הרשת שלהם מאובטחת, והיא לא זכרה את הסיסמה. אז גיליתי רשת אחרת לא מאובטחת בשם tp-link והתחברתי דרכה. היה נהדר. לא טרחתי להתנתק כשסגרתי את המחשב בסוף.
היום בבוקר החלטתי לראות איך זה לעבוד עם הנייד החדש במיטה. שלפתי מהתיק, הפעלתי, פתחתי וורד. פתאום אני רואה באייקונית למטה שהאינטרנט מחובר. אני בודקת, ורואה שאני מחוברת ל tp-link.
אמרתי לכלבלב שהרשת הזאת מדהימה - מירושלים עד לפה!!!

(כן, אני יודעת, זה רק שם של ראוטר, וכנראה יש כאן אחד כזה בסביבה והמחשב זיהה את אותו שם והחליט להתחבר אוטומטית. אבל זה עדיין משעשע).

תוך כדי הבדיקות שעשיתי כדי לראות אם האינטרנט הזה אמיתי, או שהמחשב רק גולש בקש שלו, גיליתי את הכתבה המשעשעת הבאה: סוריה מוחה על כך שישראל מחלקת ענבים כבושים

מזמן לא צחקתי ככה מכתבה חדשותית רגילה. חומר קריאה משובח לשבת בבוקר.

מחשבים, מצחיק, צרכנות, מן העתונות

Previous post Next post
Up