Woman is the Nigger of the world
או בפרפרזה על אליזבת בנט - ככל שאני רואה יותר מהעולם, ככה אני פחות מרוצה ממנו.
אני מרגישה אובר-לואד של זעם פמיניסטי בזמן האחרון. נראה שככל שאני עושה יותר אני רגועה פחות. ככל שאני מוחה יותר, פועלת, עושה, מתנדבת, מעלה מודעות, תומכת בנפגעות, מסבירה להדיוטות (ואדיוטות) למה פמיניזם זה לא מילה גסה - ככה אני מבואסת יותר .
בזמן האחרון על כל מכונית ברחוב שלי יש פתק קטן בגודל של כרטיס ביקור, עם תמונה פורנוגרפית עליו, ומספר טלפון שמזמין להתקשר אליו. בשבוע שעבר היו גם פליירים למסג'+הרפיה. אני לא יכולה להתאפק - אני אוספת אותם וזורקת לפח. יום אחרי זה שמים חדשים. אני יודעת שזו מלחמה אבודה מראש. and yet.
אני גם במלחמה-סמויה כזו עם האנשים האנונימים שמקלפים את המדבקות של מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית - שאותם אני מדביקה בכל העיר. אני מדביקה, ואנשים מקלפים. אני מדביקה עוד שכבה. אני אנצח. ברור לי שאלה שמקלפים עושים את זה כי יש משהו בתוכם - משהו שהם בטח אפילו לא ממש ניתחו וחשבו עליו, אבל תסמכו עלי שאני כן - שמתנגד לרעיון שיש מקום שעוזר לנשים וגברים שעברו תקיפה מינית. לא כי הם מתנגדים לעזרה, אלא שעצם זה שיש מרכז כזה אומר שהתופעה הזו קיימת. והדבר הכי חשוב הוא להגן על קשר השתיקה - הכי חשוב לא להודות בפני עצמנו שזו תופעה שקיימת ברמת היום-יום.
לא, לא. אונס הוא דבר שקורה פעם ב-, כשבני סלע בורח מהכלא. לא משהו שקורה כל הזמן, בכל רגע ורגע. לא משהו שאבות עושים לבנות והבנים שלהם, לאורך שנים.
אנחנו מזהירים את הבנות שלנו לא ללכת עם זרים. מי מסביר לילדה שלו להזהר מאבא שלה או דוד שלה? אף אחד, כי הנפש לא יכולה לסבול את הרעיון הזה. אז הילדות סובלות בשקט, סובלות שנים.
המדבקות של המרכז יוצרות את אותו אנטגוניזם-אינסטנט שיוצרת המילה פמיניסטית, לדעתי. השאלה "על מה עוד יש לכן להלחם, נודניקיות?" נמצאת שם ברקע של כל הרמת גבה, בדיוק כמו שהשאלה "על מה אתן עושות כל כך הרבה רעש, נודניקיות?" נמצא מאחורי קילוף המדבקות. אני בטוחה שאם יצא לי לדבר עם המקלפים, ואבקש מהם להסביר למה הם בעצם עשו את זה, לא תהיה להם תשובה מנומקת, כי זה אינסטינקט של התנגדות שהם לא בודקים, לא טורחים לנתח ולצדק. אנחנו, שמנסות להציל את עצמנו ושכמותינו, סתם נודניקיות.
השבוע שאלו אותי, בארבע הזדמנויות שונות, ארבעה אנשים שונים (כולם אינטילגנטים, פתוחים, מודעים ואוהבי אדם), איך אני מסוגלת לעשות את זה - לשבת על הקו, להקשיב לסיפורים האלה, להכיל את כל החרא הזה. נתתי לכולם את אותה תשובה מנומקת, שיש בה אמת והכל, אבל מה שבעצם רציתי להגיד ולא אמרתי כדי לא להשמע פלצנית וצדקנית - אני עושה את זה כי מישהו חייב לעשות. וכי גם כשלא עשיתי, נחשפתי לסיפורים איומים וכל החרא נמצא שם אם טורחים לחפש. אם לא היינו עסוקים כל כך בלעצום עיניים כחברה, כולנו היינו מודעים לכך שאנחנו מבוססים בחרא, ולא רק המתנדבות שיושבות על הקו.
הידעתם? אישה אחת מ-3 נאנסה או תאנס בימי חייה, בישראל יש רוב של יותר מ-90% בניצול מיני ע"י אדם מוכר, ואונס-של-זר-בשיחים הוא המיעוט שבמיעוט. ועדיין כל אישה חושבת שהיא היחידה שזה קרה לה, ושהיא לבד עם זה. וכל גבר בטוח שהוא לא מכיר אף אחד שהיה עושה כזה דבר, בטח לא הוא עצמו.
ובהמשך למה שכתבתי על "כרטיסי הביקור" הפורנוגרפיים, הינה עוד משהו חשוב מאוד שצריך לדבר עליו הרבה יותר - מודעות בעיתונים המפרסמות זנות בראש חוצות, ועושות לעיתונים המון המון כסף, ולכן לעולם לא יכחדו מהעולם, כנראה. העיתונים מלאים בהם, ולמרות שזה אומר שהם ממש שותפים ונהנים מסחר בנשים לשמו, אף אחד לא ממש שואל שאלות מוסריות והומניות על העניין הזה. הנשים שמספקות את השירותים המפוקפקים האלה הן נשים ללא קול, ללא זכויות, ללא שום דרך למחות. הן מגיעות לכאן בדרכים לא דרכים, ומשועבדות לחיים-לא-חיים. מתייחסים אליהן כאל זבל, פשוט זבל.
ואם את חושבת שגורלה של איזו זונה רוסיה אי שם בסמטאות המלוכלכות של העיר, שמה את אף פעם לא הולכת לבד בחושך לא נוגע אליך - אז את טועה. יותר ויותר מתחוור לי - וסליחה שוב על הפלצנות אבל אני מתכוונת לזה בדרך הכי נקייה מפלצנות וציניות - שכשאחת מאיתנו זונה, כולנו זונות.
המטה למאבק בסחר בנשים מארגנן כל שנה ב-16 באוגוסט מחאות על העניין הזה. בשבוע הבא תערך עצרת מחאה מול בנין שוקן של עיתון הארץ, ברחוב שוקן בת"א.
הסיסמאות: "די למודעות הזנות בעיתונים", "סחר בעבדים בסיוע העיתונים", "די לעיתונות מושחתת", "הארץ-ידיעות -מעריב- סרסורים לדבר עבירה". כן, המטרה שלהם היא לגרום לבעלי העיתונים שוקן-נמרודי-מוזס- להפסיק את פרסום מודעות הזנות. יסלחו לי אם אני סקפטית לגמרי שהמחאה הזו היא יותר מיתוש מטריד מסביב לראשם של בעלי העיתונים. ועם זאת, כנראה שאני אהיה שם. אולי תבואו גם?
הינה. נגמר. היה כואב. שכשהתחלתי את הפוסט הזה, לא היה לי מושג שכל זה עומד לצאת. רק רציתי להגיד זה שבאופן כללי נמאס לי - ואז ויצאו כל הדברים האלה. האמת, יש עוד הרבה דברים שבוערים אצלי, שמתים להיכתב, אבל אני אחסוך מכם, בינתיים. כבר הבנתי שזעם פמיניסטי אנשים מסוגלים להכיל רק בכמויות מדודות.
תודה אם קראתם.