אנשים שצריך להרוג.
יש לא מעט רשימות כאלה והן לרוב די ממצות, אבל בשבת מצאתי עוד סיבה טובה להתחיל לחפש קופיץ.
לפני ככה וככה זמן (יותר מארבעה חודשים, פחות משנה) נתקלתי, כנראה באוניברסיטה, בעוד מכירת ספרי יד שנייה. קניתי שם כמה מחזות יוניים, כי הם עמדו שם ולא היו יקרים. אחד המחזות האלה היה "הצפרדעים".
בשבת, סוף כל סוף, הגעתי לקרוא את המחזה הנ"ל (נדמה לי שכבר דיברתי על ערימת הספרים שממתינה לי? בשבת האחרונה סיימתי לקרוא את הספרים שקניתי בשבוע הספר). בכל מקרה, אני פותח את הספרון הקטן, וכמו שאמר מי שאמר, נעשה לי חושך בעיניים. הספר מלא בסימנים מסימנים שונים, כולם בדיו כחולה.
מילים מוקפות בעיגול, מילים עם קו תחתון, מילים שסביבן מראות וכאלה שפשוט נמחקו (הן קריאות, אבל יש עליהן קו שפשוט מבטל אותן).אחרי חצי עמוד בו ניסיתי לקרוא ולהתעלם מהסימונים, נשברתי והשלכתי את הספר. עם הדגשות אני יכול להתמודד, עם קשקושים בצידי הדף גם כן. אבל כשמישהו מוסיף סימני פיסוק או מוחק מילים? זה כבר יותר מדי.
ולא מדובר על סימון סמלי, אין דף אחד נקי. המחזה נראה כאילו מישהו ניסה לבסס עליו סמינריון בבלשנות, או לתרגם מחדש את המחזה.
אני לא בטוח אם אני כועס יותר על מי שהעז לתת את הספר הזה למכירה כספר יד-שנייה, על המוכר שמכר אותו, או עלי שלא בדקתי לפני שקניתי את הספר.
אוף.