החיים שלי וזה
ברור לי שתוך כמה ימים, שבוע גג, אני חותכת. הוא כבר ממש לא עושה לי את זה, אני לא נהנית איתו, שלא לדבר על הסרטים שלי להראות איתו בפומבי (כן, אני יודעת שזה מגעיל). כל החברים שלי בתקופה די עסוקה בחיים שלהם, ככה שיוצא שאני הרבה לבד (או איתו), ואני לא מתה על זה. זה לא שכזה רע לי להיות לבד, פשוט לא תמיד מעניין מספיק, וקשה לי להזיז את עצמי לעשות דברים מעניינים לבד. אני בהחלט צריכה שינוי, תחביב חדש, ריגוש, משהו שימלא לי את החיים, ינער אותי ויגרום לי לחזור לחיות. אבל ברגע שאני אזרוק את הבחור, אני אהיה אפילו יותר לבד, וסביר להניח שאני גם ארגיש רע יותר, ותהיה לי פחות מוטיבציה לעשות משהו עם עצמי. ובכל זאת, זה נעשה בלתי נמנע. אולי בכל זאת זה יעשה לי טוב.