It is lonely at the top
יש אימרה שבודד בפסגה והאמת שגם המרדף אחריה יכול להיות מאוד בודד. כן, אני מעבירה הרבה מימיי לבדי, חזרה לבית ריק הפך להרגל. מי חשב שלגור במעונות באותו חדר עם שותפה יהיה משהו שאני כל-כך אתגעגע אליו. זאת הייתה חווייה נפלאה וקשה בו זמנית, אבל לגור באותו מקום עם אנשים שעוברים בדיוק את אותם הדברים והאפשרות לשתף קשיים, ללמוד ביחד ולדפוק בדלתות שונות כה קרובות ולבלות עם אנשים כשמגיע החשק, זה דבר מדהים. הייתה לי גם שותפה מושלמת שכשרציתי שקט הספיק לי לבלות בחדר איתה ברוגע ובשקט וביחד.
כמעט שלושה חודשים עכשיו שעזבתי את המעונות עוד מעבר דירה שהייתי צריכה לעשות לבד, והנה אני בדירה שהיא שלי שאני מעצבת ובונה עם מרפסת לעיר ולגשר ולמים שמתחתיו.
לאונרדו, הוא הגבר היחיד בחיי שאני אוהבת ושאהבתי אי פעם, אבל הוא הרחק שם באיטליה עם העצלנות האיטלקית מלעשות מה שצריך בשביל לבוא לפה. יש לי אהבה ואני עדיין בודדה. ואני עדיין במרדף אחרי הצלחה וחיים אחרים.
כשאני חושבת על זה אני כל-כך שמחה שאני פה כי הייתי יכולה להיות אומללה אם הייתי נשארת בארץ מתחתנת ועושה ילדים כמו ש"צריך" כמו שכולם עושים. אני לא רואה את עצמי שם אבל איפה שאני עכשיו לא קל ואני רק מקווה ומכוונת את כל האנרגיות שלי לכך שכל הדרך הזאת תוביל אותי לאושר האמיתי שהוא כולו שלי.
אני רק מרגישה שאני צריכה להמשיך ללכת קדימה לא משנה כמה שזה קשה ובודד. האם זה ישתלם? האם אני אשאר בודדה בפסגה? אעשה הכול בכדי שזה לא יקרה אבל דבר אחד הוא בטוח שאני בדרך בה אני צריכה להיות אמורה להיות, נועדתי להיות .
רק שיגיע כבר היום שבו יהיה מישהו שירצה לדאוג לי ולטפל בי ולתת לי תמיכה ואהבה, זה כל מה שחסר לי.
Because it is lonely at the top.
כמעט שלושה חודשים עכשיו שעזבתי את המעונות עוד מעבר דירה שהייתי צריכה לעשות לבד, והנה אני בדירה שהיא שלי שאני מעצבת ובונה עם מרפסת לעיר ולגשר ולמים שמתחתיו.
לאונרדו, הוא הגבר היחיד בחיי שאני אוהבת ושאהבתי אי פעם, אבל הוא הרחק שם באיטליה עם העצלנות האיטלקית מלעשות מה שצריך בשביל לבוא לפה. יש לי אהבה ואני עדיין בודדה. ואני עדיין במרדף אחרי הצלחה וחיים אחרים.
כשאני חושבת על זה אני כל-כך שמחה שאני פה כי הייתי יכולה להיות אומללה אם הייתי נשארת בארץ מתחתנת ועושה ילדים כמו ש"צריך" כמו שכולם עושים. אני לא רואה את עצמי שם אבל איפה שאני עכשיו לא קל ואני רק מקווה ומכוונת את כל האנרגיות שלי לכך שכל הדרך הזאת תוביל אותי לאושר האמיתי שהוא כולו שלי.
אני רק מרגישה שאני צריכה להמשיך ללכת קדימה לא משנה כמה שזה קשה ובודד. האם זה ישתלם? האם אני אשאר בודדה בפסגה? אעשה הכול בכדי שזה לא יקרה אבל דבר אחד הוא בטוח שאני בדרך בה אני צריכה להיות אמורה להיות, נועדתי להיות .
רק שיגיע כבר היום שבו יהיה מישהו שירצה לדאוג לי ולטפל בי ולתת לי תמיכה ואהבה, זה כל מה שחסר לי.
Because it is lonely at the top.