חלקי גוף
מה שאת הכי זוכרת זה את הפאזל. החיבור הזה שנראה כה טבעי וגורלי. ידיים על הגב, ראש על החזה, רגל בין רגל. חלקי הגוף שלך ביקשו את חלקי גופו. העולם הרגיש פתאום בטוח ומוגן, העולם הרגיש טוב ומואר. התחברת. חלקי הגוף איבדו כל רגש של בדידות. היה לך מקום לישון עליו, להירדם ברוגע. הרכבת לעצמך סיפור אהבה כי איך יכול להיות אחרת כשהכול מתחבר באופן כה טבעי וגורלי. אך כשהסיפור התנפץ למציאות כואבת שכחת לחלוטין מהפאזל. הרצון להתחבר נעלם ויצאת אל העולם למצוא חיבורים מסוגים אחרים. לפתע הגיע סתם מישהו שנגע וטען שחלקי גופכם מתחברים כפזאל ובאותו רגע הבנת אין זה הגורל שמראה את דרכו, אילו הם רק חלקי הגוף שמתחברים.