(no subject)

Oct 10, 2008 02:01



הקיץ גווע מתוך זהב וכתם
ומתוך הארגמן
של שלכת העלים ושל עבי הערביים
המתבוססות בדמן.

ומתרוקן הפרדס. רק טיילים יחידים
וטיילות יחידות, ישאו עינם הנוהה
אחרי מעוף האחרונה
בשיירות החסידות.

ומתייתם הלב. עוד מעט ויום סגריר
על החלון יתדפק בדממה:
"בדקתם נעליכם? טלאתם אדרתכם?
צאו הכינו תפוחי אדמה."
הקיץ גווע/חיים נחמן ביאליק

тили-тили

Previous post Next post
Up