ארוחה משפחתית בסגנון ברזילאי
בערך מדי שבועיים דידי ואני מוזמנים לאמא שלי לארוחה משפחתית שכוללת גם את אחותי, בעלה ותאומי הפלא, אמיר ועידו, ולעיתים גם את אחי ובנו, עמית. היום, אחי ועמית לא היו אבל היו אורחים מברזיל: בן דוד של אבא שלי, איזי, אשתו סופיה, בתם יונה ובתה בת ה-9, ז'וליה.
היה כל כך כל כך כיף. הם כאלה אנשים מקסימים. איזי וסופיה חצו זה מכבר את גיל ה-70, אבל הם נראים בריאים, צעירים ויפים. סופיה יפהפיה ממש. בלונדינית כחולת עיניים שהשנים לא יכלו לטוב מראה. את יונה וז'וליה זו הפעם הראשונה שזכיתי לפגוש.
הגענו אחרונים. אמיר וז'וליה שיחקו טאקי, שהוא, מתברר, משחק בינלאומי. הם תקשרו באנגלית בסיסית של ילד בן 8.5 וילדה בת 9. מאוחר יותר, אחרי האוכל, שיחקנו שוב טאקי, הפעם ז'וליה, עידו ואנוכי. שלושה משחקים. כל אחד ניצח באחד מהם, וכל מנצח (כולל אני) דפק ריקוד ניצחון מהלב שהצחיק את כל האחרים.
כשישבנו לאכול, אמיר הכריז כצפוי שהוא רוצה לשבת לידי וליד ז'וליה. הורדתי לצלחת שלו שיפוד פרגיות בלי בצל (אני כ"כ אוהבת את הילד הזה שאני מוכנה לגעת בבשר עבורו) ודיברנו על "הידוענים", על הדמויות שאנחנו הכי אוהבים ומי השחקנים שמגלמים אותן. עידו תרם לדיון את המידע שגזית ממן הופיעה לראשונה בפרק 9 וחזרה בפרק 12. אמיר טען שזה היה בפרק 14. לי לא היה מושג.
אח"כ ז'וליה הראתה לי משהו שהיא עושה עם הקלפים. ואז שוב. ושוב. ליוויתי את התנועות שלה בקולות הולמים. אח"כ היא ביקשה שאני אעשה את מה שהיא עשתה קודם. זה הצחיק אותה ברמות שקשה לתאר.
בשלב הזה כבר הייתי עייפה למדי. עידו צייר ליד שולחן האוכל - ליתר דיוק כתב "גן חיות חיות" (למה פעמים חיות? ככה) בראש הדף ומילא אותו במספרים מ-1 עד מאה ומשהו, כשליד חלקם הוא מסמן איקס וליד היתר וי. שאלתי את ז'וליה אם היא רוצה לצייר ושמחתי מאד כשענתה בחיוב. היא ציירה עננים כחולים, שמש צהובה ומחייכת, שני פרחים בירוק ואדום, עץ בחום וירוק ובית. היא ציירה יפה להדהים, ואני ניצלתי את ההזדמנות ללמוד כמה מילים בפורטוגזית. הצבעתי על כל מה שציירה ושאלתי אותה איך אומרים זאת בפורטוגזית. חלק מהמילים דומות מאד לספרדית. אחרות בקושי הצלחתי להגות.
אמיר הצטרף לסדנת הציור. הוא צייר את סוניק. דארק סוניק, למעשה. שמתי להם צלוחיות עם ממתקים ליד השולחן והצטרפתי למבוגרים בסלון. מדי פעם הבטתי לעברם - שלושה ילדים יפים וחמודים שקועים בציור בריכוז מכמיר לב (שזה מרחיב לב, לא שובר לב), שקטים כמו מחיאת כף יד אחת והרמוניים כמוה. אח"כ הם סיימו לצייר אבל נותרו ליד השולחן. אמיר אכל שוקולד, עידו וז'וליה גלידה. עידו אכל גם קרמבו.
מאחר שדידי לא חש בטוב, נאלצנו לקצר את הביקור. נפרדתי בנשיקות וחיבוקים מאיזי, סופיה ויונה. אמרתי לז'וליה שהיא ילדה מקסימה ושהיה לי כיף איתה ולהפתעתי ושמחתי היא התרוממה על קצות אצבעותיה כדי לתת לי נשיקה. האחיינים שלי לא מרשים לי לנשק אותם כבר הרבה מדי זמן. מקסימום להעביר ויש על השיער שלהם או לעשות להם נעים בגב. להם הבטחתי שאבוא לבקר אותם במהלך השבוע.
לפעמים משפחה זה מלחיץ, לפעמים משפחה זה מרגיז ומתסכל. היום זה היה כיף גדול. כמעט קרנבל.