(no subject)
כוכב נולד 5 שברה את מחסום הצפייה בקרב פלח אוכלוסיה שלא שמע על כוכב נולד 1, התעלם מכוכב נולד 2, בז לכוכב נולד 3 והדחיק את כוכב נולד 4 כמיטב יכולתו, מסרב להאמין לשמועות העקשניות על רוק בתכנית כל כך ירודה. אנשים שבעיני עצמם לפחות הם אליטה תרבותית, לא עמך, כאלה ששומעים מוזיקה איכותית, מלינים תכופות על גלגל"צ והפלייליסט המונוטוני שלו (ובצדק) ונמלטים לקול הקמפוס (תחנה מצוינת).
אלא שלמרבה הצער, האנשים האלה מביאים לכוכב נולד את כל הדעות הקדומות שלהם, את כל ההתנשאות על עמך ישראל. הם צופים בכוכב נולד בדיוק כמו היתר, מכורים לא פחות, דעתנים כמו אחרון צופי הפריפריה, אבל עדיין שומרים על זכות ההתנשאות כלפי התכנית וכלפי מי שהם מדמים שהם צופיה מימים ימימה. בהכללה גסה, רובם בעד מרינה, מיעוטם בעד אדיר (עד שהודח).
עכשיו, שלא יהיו פה שום אי הבנות: אין לי שום בעיה עם מי שבעד מרינה. היא זמרת מצוינת בעיניי. דידי בעדה. היא מזכירה לפרקים את חווה אלברשטיין, שזה תו איכות רציני. אין לי בעיה עם מי שבעד אדיר. הדואט של מרינה ואדיר ("גיטרה וכינור") הוא בעיניי הדואט הטוב ביותר שהושר העונה. השיר המקורי שהוא ביצע ביום שישי היה מצוין בעיניי (אם כי קצת ארוך מדי).
עם זאת, אני חייבת לציין שההתלהבות מהפלצט של אדיר קצת קרתנית בעיניי. לפני 10 שנים זה היה הדבר במוזיקת אינדי בריטית לשיר ככה. אז זה היה חלוצי. אז זה היה הבון טון. גם אני מעריכה את תום יורק, שומעת לפרקים את מיוז ועברתי את תקופת Mansun. אבל הם היו חוד החנית החדשני לפני אי אלו שנים. זו גם הבעיה שלי עם שלומי בראל. ההתלהבות של השופטים מכך שהוא שר כמו סולנים של להקות שהתיישנו לפני עשור ומחצה או שמעולם לא זכו להערכה בקרב מאזיני קול הקמפוס (הסקורפיונס?!) משיגה בדיוק ההיפך מהכוונה המקורית - מציגה את השופטים ואותו כזנבות לשועלים (מי אמר אקסל רוז) ולא כראש לאריות, מה ששלומי בהחלט חושב על עצמו. היא גם משדרת שציפיות השופטים מהמועמדים נמוכות. וואלה, הוא שר רוק! נכון שרוק של לפני עשרים שנה, אבל בכל זאת הוא בכוכב נולד, זה הרבה יותר ממה שציפינו.
נחזור לנקודה: אותם צופים חדשים של כוכב נולד מגיבים בפוסטים שכותבים עמיתיהם או אף כותבים פוסטים בעצמם ובהם הם מלינים על כך שאין סיכוי לאיכות כי עמך ישראל יצביע לזבל שהוא רגיל לשמוע, ליפי המראה, לבינוניים. איזו התנשאות. בתכנית גלגל ההצלה ראיינו אנשים בעכו והם הביעו תמיכה בכל חמשת המועמדים. אנשים שנראים על פניו הכי לא מעודכנים, פשוטים וקשי יום הסבירו למה אדיר או מרים או נדב צריכים לחזור לתכנית. אני חושבת שעם ישראל מפגין פתיחות ופלורליזם הרבה יותר מהחסידים החדשים של מרינה. אם היה ספק בכך, הדחתו של דניאל בן חיים אתמול הסירה אותו.
הצופים החדשים שוכחים שאותם עמך שהם מלינים עליהם צפו בארבע עונות של כוכב נולד ולמדו מהן משהו. אישית התחלתי לצפות בכוכב נולד בשידור חי רק בעונה 4, אבל לפני כן ראיתי את 3 העונות הקודמות ב-VOD. העניין שלי בתכנית התעורר בגלל יהודה סעדו, ומשם כבר הלכתי אחורה לעונות 1 ו-2. למדתי המון על שירה דרך התכנית. דברים שלא ידעתי קודם, עם כל אהבתי למוזיקה, היסטוריה של נגינה בפסנתר ובכינור וכתבות בעיתוני מוזיקה על הטקסטים של ניק קייב. הפכתי מודעת להבדל בין טכניקה להגשה, בין חיבור לרגש לבין חיבור לטקסט. וכמוני גם שאר הצופים (ונולד לרקוד מחנכת את צופיה באופן דומה לגבי מחול). ואין דבר מרגיז יותר ממישהו שהחל לצפות העונה, מרגיש עליון על התכנית וצופה ומצביע "רק בשביל שמרינה לא תעוף" כי ברור שהבבונים לא יודעים להעריך איכות ויצביעו לזמר הים תיכוני התורן שלא יודע כלום חוץ מלסלסל ונראה טוב, יחסית לפרענק.
האנשים האלה נלחמים על המדינה. על הזהות האשכנזית שלה ושלהם. הם בגופם מגינים על ישראל מפני השתלטות המוזיקה הכוכב נולדית, הצועקת, חסרת האיכות. ומה שהכי מעצבן אותי זה שהם לא מסוגלים לשמוע את הזמרים האחרים. הם לא מקשיבים לאף אחד שגוון עורו כהה מדי. בעיניהם ובאזניהם, אם אתה שחור אתה אוטומטית שר מוזיקה ים תיכונית נחותה. היחיד שחמק מהמלכודת הזו הוא חן אהרוני. אולי כי הוא בן 17, אולי כי הוא כזה חבר-להקת-בנים-שעושה-פופ-מלוטש-סלאש-ג'ורג'-מייקל שזה יותר חזק מהכל אצלו.
עוד משלב האודישנים אני בעד בועז מעודה. הבחור שר כמו מלאך, הוא אינטליגנטי ורהוט עד כמה שניתן לצפות מבחור בגילו (לפחות זה מה שמצטייר דרך הראינוות איתו בחדשות כוכב נולד), והמדהים מכל הוא שעד לכוכב נולד הוא לא עלה על במה ולא הופיע מעולם. את הניסיון הבימתי שלו הוא רכש במהלך העונה. לפני מספר ימים שמעתי לראשונה את הביצוע המקורי של "קול גלגל", כלומר את שוטי הנבואה. לעניות דעתי, הביצוע של בועז טוב יותר. בתכנית אתמול הביצוע שלו ל"חומות חימר" היה מרטיט. החיבור שלו לשיר הספציפי הזה ראוי להערכה ואינו מובן מאליו - בגלל היותו גבר. ודווקא כי סגנון השירה של בועז אינו ים תיכוני, השיר הזה התלבש עליו כמו כפפה. השופטים דירגו אותו במקום הראשון. הבחור מוכשר בטירוף. ולמגינת לבי, כל אותם צופים חדשים לא קולטים דבר מכל זה. הוא אמנם לא משמש להם שק חבטות כמו דניאל בן חיים או דורון רוקח, אבל גם לא מספיק אשכנזי/אלטרנטיבי כמו מרינה או אדיר אוחיון. ולצערי, רק לרצף החד ממדי הזה יש משקל בעיני אותם צופים. למותר לציין שבאף תגובה שקראתי באותם פוסטים אמורים שמו כלל לא הוזכר. לא לנו הוא (איך יהיה לנו, הוא שחור כמו הלילה!), לא לצרינו (צרינו מסלסלים וצועקים). אז הוא לא במשוואה.
זהו הפילוג העדתי החדש. הוא בהחלט עדין יותר מפעם. לפני 30 שנה לא היה לאדיר סיכוי להיתפס בעיני אשכנזים כתום יורק מקומי. שם המשפחה שלו היה ממסך זאת. היו דוחקים בו לשיר שירים שיאים לאוחיון בדרך שיאה לו (זה קרה לשימי תבורי, תבדקו). מרינה היתה נדחקת לפינת העולה מבריה"מ שחייבת להיות לה אידיאולוגיה ציונית של אסירת ציון (לפני 30 שנה השנה היתה 1977, להזכירכם, כך שאני מתכוונת לגל העלייה של תחילת שנות השבעים). אז היום, הבולטות של מאפיינים עדתיים כמו שם וחזות אמנם פחותה, תודה לאל, אבל לצערי חלק מסוים מהאוכלוסיה טורח לשמר אותה. לא באופן מודע אולי, אבל באופן מורגש ומעצבן.
בתור מי ששמעה מוזיקה בריטית רוב ימיה, החיבור שלי למוזיקה ישראלית הוא בנקודות בהן היא לא מנסה לחקות רוק/פופ אמריקאי/בריטי (ונכשלת) אלא בנקודות בהן היא משכילה להשתמש בחומרים המקומיים ולזקק מהם משהו מקורי, אמיתי (ומי שיגיד אותנטי יחטוף ממני מחבת בראש, אם אני אצליח למצוא כזה במטבח). השילוב בין המערב למזרח, בין המקומי ללועזי, הרבה יותר מוצלח לטעמי מעוד להקת רוק עם סאונד רזה שבטוחה שמשוריין לה מקום בפסטיבל רדינג הבא: הרוק המזרחי של שנות השבעים, טיפקס, כנסיית השכל. יש יותר פתיחות מאליטת המקומונים לשעטנז כזה כשהוא מתרחק קצת מהאוריינט הטעון לעבר הבלקן (בלקן ביט בוקס, למשל). ככה זה עם אנשים (יוונים, בולגרים ואיטלקים הם ספרדים אבל לא מזרחיים, ולכן הם לא צד בפילוג העדתי), אז למה שלא יהיה ככה עם מוזיקה?
העם מזמן עבר קדימה. העם מתפתח. מי שנותר תקוע הוא אותם צופי כוכב נולד חדשים. צאו מזה, אנשים. תפתחו את הראש ואת האזניים. תנו לכל המועמדים צ'אנס. הם שרים מהלב.