a pathetic entry if there ever was one.
באחד המאמצים הפתטיים שלי לחזור לעצמי בימים האחרונים (שמתחילים גם לעבוד, הוריי), החלטתי להוכיח לעצמי בצורה מדעית ובדוקה שאני וניתאי ממש לא מתאימים זה לזה וכל הרעיון הוא קטסטרופלי מיסודו. אי לכך ובהתאם לזאת, יצרתי מעבדת ניסויים קטנה כדי להוכיח את הטענה: בית פרברים בסימס2. יצרתי שני סימים שהיו אמורים להראות כמונו - זה של ניתאי היה ממש מדוייק והייתי מאוד גאה בעצמי, אפילו נתתי לו משקפיים עבים כדי שיראה יותר מכוער, ושמתי לו מלא זיפים. זאת של שירה, לעומת זאת, הייתה לחלוטין לא קשורה למקור - הסימיות הן דקיקות ותמירות כפריזאיות בולסות בגטים, ולא נראה שיוצרי המשחק לקחו בחשבון נשים.. אר... קומפקטיות כמוני.
לאחר מכן עבדתי על האישיות שלהם: ניתאי הוא עצבני ורע, חולה ניקיון ורציני, ושאיפתו היחידה היא ללימודים וספרים. שירה היא מבולגנת, צחקקנית ועצלנית, שאיפתה היחידה היא להקים בית למופת בישראל ולזכות לקיטונות של אהבה והערצה. חשבתי שעשיתי את כל הבחירות הנכונות כשהם התייצבו לצילום המשפחתי, ניתאי בועט בדובי תמים בעצבים ושירה מחייכת למצלמה בטמטום קל. קניתי להם בית קטן בקצה השכונה, שמתי אותם על free will, מזערתי את המשחק והלכתי לקרוא, בעוד הסימים מתחילים לבנות את חייהם.
בפעם הראשונה שבדקתי איך הניסוי מתקדם, ניתאי ושירה היו עסוקים במלחמת כריות בחצר האחורית. נו טוב, אמרתי, זה רק היום הראשון, עוד מעט שירה תתחיל לשפוך אשפה וכוסות קפה מזוהמות על כל הרצפה, וניתאי יחטוף את הקריזה.
ואכן בפעם השניה שבדקתי, היו ג'וקים על הרצפה ומלא צלחות בכל חלקי הבית, אבל הסימים התמזמזו בלהט בחדר האמבטיה. עוד מעט, אמרתי לעצמי, עוד מעט.
בפעם השלישית, לעומת זאת, הבית היו מצוחצח ומבריק, הסימים שיחקו בכדור בחצר, וניתאי בהה בציצים של שירה והפטיר מילות הערכה. מסתבר שהוא שקל את הנושא, ופשוט שכר מנקה ומדביר חרקים, שכרגע עמלו במרץ על כל הצלחות המלוכלכות ששירה השאירה על הרצפה. נאמן לאופיו, מדי פעם הוא נטש את המשחק והלך לעזור למנקה. יותר מדי קל להם, אמרתי לעצמי, ככה זה לא החיים, והחלטתי למצוא לשניהם עבודה - ניתאי התחיל לעבוד בבית החולים המקומי, ושירה בסניף הדואר. הם לא נראו מרוצים להפסיק את מלחמות הכריות, אך הם התלבשו יפה והלכו להרוויח את לחמם.
בפעם הרביעית שחזרתי למשחק, כעבור כמה שעות, שירה ישנה על הספה וניתאי קרא ספר במבט עצבני. הנה זה! צדקתי! אלא שאז הוא קם והתחיל לעשות לה מסאז'. מנייאק.
ובפעם האחרונה, המשחק קרא לי בקולות רמים לבוא ולבדוק מה קורה איתו, משום שנולד להם תינוק. ניתאי כל הזמן זרק אותו באוויר והתינוק התמוגג מנחת. ברגע שראיתי שהוא בנוסף לכל גם אבא מצויין והתינוק אוהב אותו הרבה יותר מאשר את שירה, עלה לי כל הדם לראש וזרקתי את משפחת המפגרים האלו לפח האשפה הוירטואלי שממנו הם הגיחו. ישבתי עצבנית מול מסך המחשב, וניסיתי להזכיר לעצמי שמדובר במשחק סימס מעפן. אבל הניסוי נכשל! כל מה שהיינו צריכים לעשות זה לשכור מנקה, לעזאזל!
אבל אני כן מרגישה יותר טוב, זה כן.
וזה רק משום שאני חייבת:
Five people I love who aren't family:
Don't wanna answer that.
Five things I can't live
without:
1. Music/films
2. Family
3. Kittens
4. Purpose
5. Err
Five foods/drinks I love:
1. Sushi
2. Hummus
3. Chocolate
4. Miso soup
5. Veggie burger
Five things I always have with
me:
1. Key (yeah, just one, I put it in my pocket)
2. Tweezers (I'm weird like that)
3. Credit Card
4. Ipod
5. Cigarettes & lighter
Five things I will forever
hate:
1. Meat
2. People who brag about eating it
3. Blatant selfishness
4. Red Hot Chili Peppers
5. Patronizing
Five people to be tagged
Don't wanna inflict this upon others.