האירוסין : למה לשבור צלחת
למה לשבור צלחת?
במשפחות דתיות, מסורתיות ולעיתים קרובות גם אצל אנשים המגדירים את עצמם כחילוניים, נוהגים עדיין האירוסים. המטרה היא ליצור מסגרת משפחתית רחבה יותר בצורה רשמית למחצה לקראת הצעד החשוב הבא: הנישואין.
במשפחות דתיות, לפני האירוסין, כל צד מברר בקפידה פרטים חשובים אודות הצד השני. למשל, האם אבי החתן/ כלה גדול בתורה? מה הייחוס- האם בא ממשפחת רבנים? האם זאת משפחה טובה? האם אין בה מחלות תורשתיות? האם הם שומרי תורה ומצוות- או שחלילה התפקרו? ואם נוסף לכל אלה הם גם אמידים, זה בכלל לא מזיק- נהפוך הוא...
ולפני שתרימו גבה חילונית, עשו מבחן קל גם להוריכם, חשבו רגע מה קורה כשאתם מביאים הביתה חבר/ה שהיא/ הוא רכש חדש. האם האמא הפרטית שלכם , גם אם היא לא "אמא פולניה" אלא ילידת טירפולי טהורה, לא מבררת בדרכה- היא מי ומה המשפחה של "הרכש"? אם מתברר שמדובר בנצר לאישיות חשובה , זה מרשים כמעט כמו משפחה של רבנים. אם האישיות היא במקרה אורח רגיל על מסך הטלוויזיה , זה מרשים לא פחות מחצר הרבי מסאטמר ואם ההורים גרים בהרצליה פיתוח , זה יותר טוב מכל אזור פיתוח אחר.
אבל נחזור לעיקר שהוא טקס אירוסין. את טקס האירוסין נהוג לערוך בבית הכלה לעתיד. ההורים נפגשים בנוכחות בני המשפחה הקרובה ומספר חברים טובים. אם המשפחה גדולה ואם ידם משגת, ניתן לערוך את מסיבת האירוסין גם במקום ציבורי כמו אולם או מלון למשל.
אצל האשכנזים קיים שטר "תנאים" שניתן לרכוש בכל חנות לתשמישי קדושה. האבות משני הצדדים, בנוכחות שני עדים {ממין זכר, כמובן, שהרי בתקופת התורה לא היו פמיניסטיות- אז הנשים היו עסוקות לחשוב על החובות, ולא על הזכויות...} ממלאים את שטר ה"תנאים". רושמים בו את מועד הנישואין, מה הסכום שנקבע למימון החתונה ולמה מתחייב כל צד במילוי הצרכים של הזוג הצעיר. מזכירים אפילו מה הפיצוי במקרה של ביטול האירוסין , חלילה, ואלה נקראים "קנסות".
אגב זה קורה גם אם מדובר בהוצאה נכבדה, אל תהססו: זה תמיד עדיף על האלטרנטיבות, של חיים ביחד בלי שמחה או של גירושין בעצב.
לאחר חתימת שטר "התנאים" שוברים צלחת- רצוי סדוקה, מנהג "אל תשחית"- למזל טוב. חוץ מזה, הרי מתחת לחופה ישברו כוס, אז אם כבר- עדיף לשבור את כל הסט...
גם אם אתם חילוניים מושבעים, תיווכחו שיש במסיבת האירוסין הרבה צדדים חיוביים: המשפחה המורחבת מכירה את הצד השני בניחותא, בנסיבות משמחות. נוצרים קשרי קירבה חדשים והזוג הצעיר מתחיל את חייו כתא חדש בתוך רקמה שלמה קיימת, ולא כזוג שתלוי בחלל ריק. זה מקל, זה מפשט דברים ומקנה ביטחון רב בשלב מכריע בחיים, גם אם יש בזה לחץ חברתי ואילוץ מסוים.
נהוג גם שהכלה והחתן מעניקים מתנות זה לזו. הערך של המתנות תלוי במצב הכלכלי של שתי המשפחות, במיוחד במגזר הדתי, שם ברוב המקרים החתן לעתיד הוא בחור ישיבה והכלה עדיין לומדת. המתנות יכולות להיות: שעון יקר ערך, טבעת יהלום, צמידים ועוד- כל אחד וטעמו או אפשרויותיו.
לאחר מכן נערכת הסעודה, אבל זה שלב ידוע יותר, פשוט יותר, גם משביע יותר ומשאיר טעם טוב...
במשפחות דתיות, מסורתיות ולעיתים קרובות גם אצל אנשים המגדירים את עצמם כחילוניים, נוהגים עדיין האירוסים. המטרה היא ליצור מסגרת משפחתית רחבה יותר בצורה רשמית למחצה לקראת הצעד החשוב הבא: הנישואין.
במשפחות דתיות, לפני האירוסין, כל צד מברר בקפידה פרטים חשובים אודות הצד השני. למשל, האם אבי החתן/ כלה גדול בתורה? מה הייחוס- האם בא ממשפחת רבנים? האם זאת משפחה טובה? האם אין בה מחלות תורשתיות? האם הם שומרי תורה ומצוות- או שחלילה התפקרו? ואם נוסף לכל אלה הם גם אמידים, זה בכלל לא מזיק- נהפוך הוא...
ולפני שתרימו גבה חילונית, עשו מבחן קל גם להוריכם, חשבו רגע מה קורה כשאתם מביאים הביתה חבר/ה שהיא/ הוא רכש חדש. האם האמא הפרטית שלכם , גם אם היא לא "אמא פולניה" אלא ילידת טירפולי טהורה, לא מבררת בדרכה- היא מי ומה המשפחה של "הרכש"? אם מתברר שמדובר בנצר לאישיות חשובה , זה מרשים כמעט כמו משפחה של רבנים. אם האישיות היא במקרה אורח רגיל על מסך הטלוויזיה , זה מרשים לא פחות מחצר הרבי מסאטמר ואם ההורים גרים בהרצליה פיתוח , זה יותר טוב מכל אזור פיתוח אחר.
אבל נחזור לעיקר שהוא טקס אירוסין. את טקס האירוסין נהוג לערוך בבית הכלה לעתיד. ההורים נפגשים בנוכחות בני המשפחה הקרובה ומספר חברים טובים. אם המשפחה גדולה ואם ידם משגת, ניתן לערוך את מסיבת האירוסין גם במקום ציבורי כמו אולם או מלון למשל.
אצל האשכנזים קיים שטר "תנאים" שניתן לרכוש בכל חנות לתשמישי קדושה. האבות משני הצדדים, בנוכחות שני עדים {ממין זכר, כמובן, שהרי בתקופת התורה לא היו פמיניסטיות- אז הנשים היו עסוקות לחשוב על החובות, ולא על הזכויות...} ממלאים את שטר ה"תנאים". רושמים בו את מועד הנישואין, מה הסכום שנקבע למימון החתונה ולמה מתחייב כל צד במילוי הצרכים של הזוג הצעיר. מזכירים אפילו מה הפיצוי במקרה של ביטול האירוסין , חלילה, ואלה נקראים "קנסות".
אגב זה קורה גם אם מדובר בהוצאה נכבדה, אל תהססו: זה תמיד עדיף על האלטרנטיבות, של חיים ביחד בלי שמחה או של גירושין בעצב.
לאחר חתימת שטר "התנאים" שוברים צלחת- רצוי סדוקה, מנהג "אל תשחית"- למזל טוב. חוץ מזה, הרי מתחת לחופה ישברו כוס, אז אם כבר- עדיף לשבור את כל הסט...
גם אם אתם חילוניים מושבעים, תיווכחו שיש במסיבת האירוסין הרבה צדדים חיוביים: המשפחה המורחבת מכירה את הצד השני בניחותא, בנסיבות משמחות. נוצרים קשרי קירבה חדשים והזוג הצעיר מתחיל את חייו כתא חדש בתוך רקמה שלמה קיימת, ולא כזוג שתלוי בחלל ריק. זה מקל, זה מפשט דברים ומקנה ביטחון רב בשלב מכריע בחיים, גם אם יש בזה לחץ חברתי ואילוץ מסוים.
נהוג גם שהכלה והחתן מעניקים מתנות זה לזו. הערך של המתנות תלוי במצב הכלכלי של שתי המשפחות, במיוחד במגזר הדתי, שם ברוב המקרים החתן לעתיד הוא בחור ישיבה והכלה עדיין לומדת. המתנות יכולות להיות: שעון יקר ערך, טבעת יהלום, צמידים ועוד- כל אחד וטעמו או אפשרויותיו.
לאחר מכן נערכת הסעודה, אבל זה שלב ידוע יותר, פשוט יותר, גם משביע יותר ומשאיר טעם טוב...