О воображении
ספינותיה
נורית גלרון
מילים: מאיר גולדברג
ספינותיה מטיילות על פני אוקיינוסים של בושם
הן כמו רוח של פרחים לעור פניה של אישה
הוא אחר להתעורר או זו היא שקמה קודם
הספינות שלה לוקחות אותה לארץ חדשה
היא יצאה אל הרחוב ומעדה מול המכולת
את שפתיה היא נשכה והאדימה במבוכה
הספינות שלה כמעט שנכנסו למערבולת
ובחור אחד שאל אותה לאיפה היא צריכה.
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
היא עלתה על קו שלוש והתגלתה בעיר אחרת
אין כמו עיר בלי הפסקה לנעוריה של אישה
בכיכר שרקו לה שיר, ובשוק קראו לה גברת
הספינות שלה לקחו אותה לארץ חדשה
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
מה קרה לה מול הים היא ממש לא מספרת
מסתירה את החיוך ושתי עיניה נוצצות
הדמיון מפליג חופשי, זה כל מה שהיא אומרת
הספינות שלי לוקחות אותי לאן שהן רוצות
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסוים
HER SHIPS
Her ships travel across oceans of perfume
They are like floral winds
on the skin of a woman’s face
He woke up late,
or was it her who woke up early
Her ships take her to a new country
She went out to the street
and stumbled in front of the convenience store
She bit her lips
and blushed with embarrassment
Her ships nearly went into whirlpool
And one guy asked her where she needs to get to
To Iceland, Jamaica, New Zealand,
to the end of the world
To no place in particular
She went on bus no 3
and was discovered in another city
There is nothing better for a woman’s youth
than a city that doesn’t stop
They whistled a song for her in the square,
and called her a lady in the market
Her ships took her to a new country
To Iceland, Jamaica, New Zealand,
to the end of the world
To no place in particular
She is not telling what happened to her by the sea
She hides the smile and her eyes glow
The imagination sails free, is all she says
My ships take me where ever they want
To Iceland, Jamaica, New Zealand,
to the end of the world
To no place in particular
נורית גלרון
מילים: מאיר גולדברג
ספינותיה מטיילות על פני אוקיינוסים של בושם
הן כמו רוח של פרחים לעור פניה של אישה
הוא אחר להתעורר או זו היא שקמה קודם
הספינות שלה לוקחות אותה לארץ חדשה
היא יצאה אל הרחוב ומעדה מול המכולת
את שפתיה היא נשכה והאדימה במבוכה
הספינות שלה כמעט שנכנסו למערבולת
ובחור אחד שאל אותה לאיפה היא צריכה.
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
היא עלתה על קו שלוש והתגלתה בעיר אחרת
אין כמו עיר בלי הפסקה לנעוריה של אישה
בכיכר שרקו לה שיר, ובשוק קראו לה גברת
הספינות שלה לקחו אותה לארץ חדשה
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
מה קרה לה מול הים היא ממש לא מספרת
מסתירה את החיוך ושתי עיניה נוצצות
הדמיון מפליג חופשי, זה כל מה שהיא אומרת
הספינות שלי לוקחות אותי לאן שהן רוצות
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסוים
Click to viewHER SHIPS
Her ships travel across oceans of perfume
They are like floral winds
on the skin of a woman’s face
He woke up late,
or was it her who woke up early
Her ships take her to a new country
She went out to the street
and stumbled in front of the convenience store
She bit her lips
and blushed with embarrassment
Her ships nearly went into whirlpool
And one guy asked her where she needs to get to
To Iceland, Jamaica, New Zealand,
to the end of the world
To no place in particular
She went on bus no 3
and was discovered in another city
There is nothing better for a woman’s youth
than a city that doesn’t stop
They whistled a song for her in the square,
and called her a lady in the market
Her ships took her to a new country
To Iceland, Jamaica, New Zealand,
to the end of the world
To no place in particular
She is not telling what happened to her by the sea
She hides the smile and her eyes glow
The imagination sails free, is all she says
My ships take me where ever they want
To Iceland, Jamaica, New Zealand,
to the end of the world
To no place in particular