האיוולת והנזק שבדיאטת "פליאו".

Jul 16, 2014 00:16


בזמן  האחרון  נחשפתי  לדיאטת  "פליאו"  עליה  שמעתי  קצת  גם  קודם.  ראיתי  ספר  על  דיאטה  זו  בסטימצקי,  נתקלתי  ברשת.  למי  שמעוניין  -  אני  שם  בסוף  הדף  קישור  למאמר  המסביר  בקצרה  את  עקרונות  הדיאטה.
ובכן,  נתחיל  מאיוולת.  ההנחה  של  "פליאו"  היא  שבגלל  שבמיליוני  השנים  של  אבולוציה  אבותינו  אכלו  בעיקר  בשר  -  הרי  שזו  התזונה  הטבעית  והמתאימה  לנו  ביותר.
אבל  למה להניח  הנחות?  הרי  אפשר  לבדוק!  מערכת  השיניים  והעיקול  של  אוכלי  הבשר  ,  אוכלי  צמחים  ואוכלי  פירות  כל-כך  שונות,  שבקלות  ניתן  לראות  איזו  מערכת  יש  לנו  :  של  אוכלי  הפירות!
הכיצד?  אם  במהלך  האבולוציה  השתנו  כל-כך  הרבה  דברים  במראה  החיצוני  של  האדם  -  למה  גם  המבנה  הפנימי  ( מערכת  העיכול)   לא  השתנה?
כי  בני-האדם  למדו  להכין  את  הבשר  -  וכי  הם  אף  פעם  לא  ניזונו  מבשר  בלבד. לגבי  ההכנה:  כדי  לאכול  בשר   דרושים  ניבים  חדים,  וכדי  לעכלו  -  מערכת  עיכול  עם  מעי  גס קצר. אנו  לא  פיתחנו  אף  אחד  מאלה.  מערכת  העיכול  שלנו  נשארה  דומה  באופן  מדהים  לקרובינו  -  השימפנזים  והבונובו.   בני  האדם  לא  פיתחו  ניבים  -  כי  למדו  לחתוך  ולרסק  את    הבשר  שאכלו,  לבשל  אותו  (ולעבד  בצורות  אחרות),  וכן  -  לאכלו  עם  מזון  צמחי.
לפיכך,  התאמת  בני-האדם  למאכלי  הבשר לא  הייתה  ביולוגית  ( או  הייתה  ביולוגית  במידה  מועטה)  -  אלא בעיקר  תרבותית.  זה  ההבדל  בינינו  לבין  החיות  האחרות  -  לא  כל  הסתגלות  שלנו  היא  ביולוגית.
כמו-כן,  בני  אדם  תמיד  אכלו  מזון  צמחי  ככל  שידם  השיגה. אפילו  אינואיטים  ("אסקימואים")  שחיו  באזור  הקוטב ליקטו  פירות  גרגריים  (  אוכמניות,  חמוציות,  פטל  ארקטי  וכד')  הצומחים  ומבשילים  מהר  בקיץ  נטול  החושך.  הם  אף  ליקטו  ושימרו  פירות  גרגריים  קפואים  אחרי  השלג  הראשון.  מי  שהתמזל  מזלם  לחיות  בטבע  שופע  יותר  -  אכלו  מזון  צמחי  בפרופורציות  גבוהות  מאוד. ניתן  לראות  בבירור  שעליית  אחוז  הבשר  בתזונה  היא  תוצאה  של  התפשטות בני-האדם  לאזורים  דלי  פירות וצמחים  אכילים  -  וכן  של  עליית  צפיפות  האוכלוסייה  בעידן  הטרום-חקלאי  (  מה  שהקטין  את  כמות  המזון  הצמחי  הזמין  לנפש).
ככלל, המעבר  לאכילת  הבשר  היא  תוצאה  של  חיפוש  מתמיד  אחר  מקורות  מזון  זמינים.  באפריקה,  בה  התפתחו  אבותינו,  כמות  פירות  הזמינה  למי  שמהלך  על  הקרקע  אינה  גדולה   -  כי  רוב  הפרי  נאכל  על-ידי  קופים  קטנים  ,  חיות  קטנות  וציפורים  -  החיים  בצמרות  העצים,  ורק  מעט  פרי  נושר  לקרקע.  לכן,  צפיפות  השימפנזים  גם  בשמורות הטבע  היא  פרט  אחד  לכמה  קילומטרים  מרובעים! 
גם שימפנזים  שביערות  אוכלים  מעט  בשר,  אך  קבוצות  שנדחקו  ליער  המעורב  עם  הסוואנה  -  הגדילו  באופן  ברור  את  אחוז  הבשר.  באחת  הקבוצות  של  שימפנזים  באזור  זה  הנקבות  פיתחו  שיטת  צייד  של  מין  מסוים  של  קופיפים  בעזרת  חניתות  שהן  מכינות  מענפים  שבורים חדים.
המעבר  של  חלק  מאבותינו  לסוואנות  -  הביאם  למצב  של   מחסור  חמור  במזון  צמחי  -  ושפע  מדהים  של  בעלי  חיים  מלחכי-עשב,  שפע  של  בשר!  כמו  כל  חיה  בטבע,  בני  האדם  הסתגלו  לנצל  מקור  מזון  זה  -  אך,  כאמור,  לא  הסתגלות  ביולוגית  מלאה  ,  אלא  הסתגלות  תרבותית  בעיקרה.  הם  למדו  לצוד  ,  לחתוך  את  הבשר,  לבשלו  ולהכינו  בצורות  שונות.
אכילת הבשר  אפשרה  לאבותינו  להגדיל  מאוד  את  צפיפות  אוכלוסייתם  ולהתפשט  לאזורי  כדור  הארץ  בהם  מזון  צמחי  מועט  ועונתי.  הייתה  זו התאמה  תרבותית  למזון  שאינו  אידיאלי  למערכת העיכול שלנו. עובדה  היא  שמזון  צמחי  הגדל  בר  ניתן  ברובו  הגדול    לאכול  ללא  כל  עיבוד  או  בישול,  ואילו  לגבי  הבשר  -  המצב  הפוך. 
אחד  הטיעונים  של  תומכי  תזונת  הפליאו  הוא  שהופעת  החקלאות  הרעה  את  מצבם  הבריאותי  של  האנשים.  החקלאות  הופיעה  גם  היא  כחלק  מהמאבק  להשגת  עוד  מקורות מזון:  לאחר  ניצול  כל  המזון  הצמחי  ומזון  מהחי  שהטבע  סיפק  -  חיפוש  אחר  המזון  הביא  לביות  וגידו  צמחים  וחיות.  ביות  החיות  גם  פתח  אפשרות  לצריכת  חלב  ומוצריו.  חלק  מהצמחים  המבויתים  (  דגנים)  לא  ניתנים  למאכל  ללא  עיבוד,  אלא  דורשים  טחינה  ו/או  בישול/אפייה  -  כאמור, מערכת  הלעיסה  והעיכול  שלנו  היא  של  אוכלי-פירות, לא  של  אוכלי-זרעים.
ביות  צמחים  התרחש  בכמה  מקומות  על-פני  כדור  הארץ,  כלומר  -  בכל  מקום  בוית  צמח  אחד.  לדוגמה  -  ביות  חיטה  באזור  "הסהר  הפורה"  (  שבקצה  שלו    אנו  חיים)  אפשר  שפע  של  קלוריות  וצמיחת  אוכלוסייה,  אך  מזון  שמורכב  כמעט  אך  ורק  מחיטה  -  דל  בויטמינים, ולכן  מדובר  כאן  על  כמות  על  חשבון  גיוון  ואיכות.
האם  זה  מוכיח  שמזון  צמחי  הוא  נחות  לעומת  בשרי?  ממש  לא!  כיום  איננו  חיים  בתזונה  המסופקת  על-ידי  גידול  יחיד  (  כמו  שפעם  במקסיקו  אכלו  בעיקר  תירס,  בפרו  -  תפוחי-אדמה,  באירופה  -  דגנים,  באסיה  -  אורז,  וכו). תזונה  צמחית  הזמינה  לתושבי  ישראל  (  ורוב  המדינות  המפותחות)  כוללת  מגוון גדול  של  פירות, ירקות,  דגנים,  אגוזים  וקטניות  -  וכל  השנה.  מעבר  מצייד  וליקוט  צמחי  בר  לחקלאות  אכן  פגע  באיכות  המזון    ובבריאות  בני-האדם,  אך  זה  נבע  מצמצום  מגוון  המזון  ולא  מ"צמחיותו".    כיום,  עם  מגוון  המזונות  הצמחיים  הזמינים  לנו  -  אנו  יכולים  "לסגור  את  המעגל"  ולחזור  לתזונה  הטבעית  והמתאימה  לנו  ביותר  -  תזונה  צמחית,  עם  בולטות  לפירות.
ולגבי  הנזק?  קראו  כל  מחקר  הדן  באכילה  של  בשר  שמן,  איברים  פנימיים  של  חיות ,  מוח  (  מהמזון  המומלץ  על-ידי  תומכי  "פליאו")  -  ועל  השפעתם  על  בריאות  האדם...
נספחים:
1.      מאמר  תמציתי  על  שיטת  "פליאו"
(http://www.wfit.co.il/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94/%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%AA-%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95)
2.

http://www.veoh.com/watch/v45291386HzYfhhm7   מאמר  על  הנזק  שבבשר  (  ומזון  מן  החי  בכלל)
Previous post Next post
Up