חלכן היה נמזר

[rivkonet]

נחשפתי לסיפור הקצר המעולה הזה לפני 16 שנה. זה היה הסיפור שגילה לי את עולם המד"ב. בשנים מאז לא קראתי סיפור קצר שהרשים אותי יותר בז'אנר הזה (או בכלל). היום בשיטוט בפורום אורט גיליתי שהודפסה מהדורה חדשה לספר 'מבחר הסיפורת הבדיונית' שבה הסיפור הופיע. אושר הציף אותי

Comments

[avgboojie]

התלבטתי אם לקשר או לא לקשר, אבל בסוף החלטתי שעדיף ש תדעי מראש מאשר שתתאכזבי בדיעבד.
אני נמנעתי מלראות את הסרט הזה, ומשתדלת לא להתפתות. חבל.

[lahedge]

יש להמנע.
כלומר, הסרט אינו ממש גרוע, אבל הקשר לסיפור המקורי דל ומעצבן.
(הצעצועים, למשל, נשלחו לעבר עם מטרה. להציל את העולם, כמובן. ואיך הם עושים את זה? נסו לדמיין את הדרך הקלישאתית ביותר האפשרית, והנה, צדקתן.)

ואגב, לוחמי החלל לא ממש מוחה נגד מלחמות. ובעצם, גם אנדר לא. הם מתייחסים אליהן כאל רע הכרחי. כמו באותו מערכון של 'קצרים', בעצם -
"מלחמה זה נורא! מלחמה זה נורא! חוץ ממלחמת העצמאות. וחוץ ממלחמת יום כיפור. וחוץ ממלחמת ששת הימים. מלחמה זה נורא! מלחמה זה נורא!"

[rivkonet]

אפשר להוציא כל רעיון שרוצים מכל ספר :-)

כשמתוארים מלחמה או צבא פאשיסטי בספר אפשר לרתום אותם לתעמולה אנטי מלחמתית.

[lahedge]

כתלמיד, מאוד לא מלהיב אותי שמכניסים מילים לפיו של ספר, שנוגדות את מהותו. וזה עלול לגרום לי, כתלמיד, מאוד לא להעריך את מי שמנסה לזלזל בתבונה שלי כך.עשי לעצמך טובה, יותר מאשר לתלמידים הפוטנציאליים שלך - אל תאלצי אף יצירה לומר את מה ש*את* חושבת. הנוהג הזה של מורות לספרות הוא אחד הדברים המרכזיים שגרמו לסלידה שלי משיעורי ספרות. בעיקר כאשר מנהגים כאלה מצריכים את התלמיד אחר כך לומר את מה ש*את* חושבת שהספר צריך היה לומר, ולא את מה שבאמת כתוב בו.

[rivkonet]

תודה על תשובתך.

אני רוצה להראות למורה איזשהו מהלך עמוק וחדשני כאחד (חנונים, כבר אמרנו), ולכן חשבתי על האפשרות של שילוב השירים בנושא של ספר. מהצד השני, 1 גם יותר מלהיב אותי.

[mousa]

אני התחלתי לאהוב שירה רק בצבא.
בתיכון הכרתי רק את השירה של שיעורי הספרות, שלרוב שנאתי. בהיותי תולעת ספרים, קראתי סיפורת ולכן ידעתי שהמורה לספרות שלי יכולה לבחור להציג לי סיפורים גרועים אבל גם יש טובים, אז זה לא הרס לי את החוויה. לעומת זאת את השירים שלמדתי בתיכון ממש לא אהבתי (חוץ מבבית הספר למחוננים), ולכן חשבתי שכל השירה משמימה ומשעממת.
אני חושבת שתלמידים לתלהבו יותר ממספר 1.

[wamit]

2. בהחלט 2.

א) ל1, כפי שציין שחר, בהחלט יש סיכוי לא רע לתפוס את התלמידים החנונים. יש לו סיכוי שווה להרחיק את אלה שפשוט לא אוהבים פנטסיה. אני התחלתי לאהוב שירה בעקבות המגמה בבי"ס, ככה שלא כל התלמידים לא יאהבו שירים. אבל, אם אני זוכר נכון, זך, עמיחי וכרמי הם כולם מ"דור המדינה". אם את כן בונה משהו משירים, קצת גיוון לא יכול להזיק.
ב)בסופו של דבר, זה לא משנה עם איזה חומר את מתעסקת, משנה מה שיש לך לומר ואיך את אומרת את זה. אני חושד שבאשר למלחמה יש לך יותר מה להגיד לתלמידים מאשר מה שיש לך לומר להם באשר לספרי פנטסיה.
ג)מה יותר כיף להכין? זה תלוי בך. מצד אחד, ספרים נותנים לך המון חומר לעבוד איתו, מצד שני, הם גם מגבילים אותך מאוד. בשירה המצב הפוך. גם הנושאים שבחרת מכילים את אותה דילמה - "פנטסיה לתיכון" זה נושא שיכול להקיף כל מה שאת רוצה, כמעט. "מחאה נגד מלחמות" זה נושא מוגדר יותר.