ליבי, ליבי
הק, כלבי האהוב שנשאר בארץ, מזדקן.
הוא כלב די משוגע מלכתחילה. הוא אוהב את החופש שלו, ומעולם לא הסתפק בטיולים עם רצועה. כשהיה גור, ועוד קיוויתי לחנך אותו, ללא קשר לכמות הטיולים היומיים, הוא היה מוצא כל הזמן דרכים יצירתיות לברוח מהבית ולשוטט ברחובות בעצמו. במשך השנים הוא חינך אותנו שאין טעם להוציא אותו לטיולים, ושהוא יטייל בעצמו וידאג לעצמו. וכשגרנו בשכונת יוקרה מבודדת זה היה די בסדר. הוא כלב מאד חכם, ובמידה מסויימת מאמצי (הלא רבים במיוחד למען האמת) לאלף אותו הצליחו - הוא מבין את הפקודות הבסיסיות כמו "בוא" ו"שב". אבל... הוא בוחר אם לציית או לא, לפי המצב רוח שלו. וכשהוא רוצה משהו - הוא מסוגל לנבוח שעות ללא הפסקה עד שיקבל את זה. בדרך כלל הוא פשוט רוצה שהדלת של הבית תהיה פתוחה והוא יוכל לבוא ולצאת כאוות נפשו. מאחר שזה לא בדיוק נוח לדיירי הבית האחרים, החיים איתו כל השנים היו מאבק די רציני.
הוא כלב מעורב, כבר בן 15, אבל אנרגטי כמו גור. הוא תמיד היה בבית של הורים שלי, גם כשגרתי במוצקין. אבל טיפלתי בו מרחוק. כשנסעתי ללוס אנג'לס, בלית ברירה, השארתי אותו אצל אמא שלי, שלא מוכנה לקחת אחריות של ממש עליו - רק קצת, כל עוד זה לא מפריע לה. והוא כלב משוגע - הוא תמיד מפריע.
לעת זקנה הוא מתחיל להיות חולה פה ושם, וגם משוגע יותר מהרגיל. בקיץ האחרון אמא שלי דיווחה שהדוור פחד להביא דואר כי הק היה בחוץ כל הזמן והפחיד אותו. הוא שוטט ברחובות שעות ולא רצה לחזור הביתה.
והשבוע הוא חלה. הוא עשה מלא צרות לאמא שלי (כולל לעשות את צרכיו בבית), ורק כשאח שלי בא הביתה לסופ"ש הוא לקח אותו לוטרינר (אחרי שהבטחתי לשלם - לאף אחד אין בבית כסף לשלם על זה...). מתברר שבכל הטיולים שלו לבד בחוץ, הוא אכל כמויות של אדמה שסתמו לו את הקיבה וגרמו לו לעצירות. אחרי חוקן, אינפוזיה ללילה ו- 1500 ש"ח, הוא חזר הביתה. אני לא בטוחה שאמא שלי תדאג לתת לו את התרופות, ואין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה שוב, כי הוא יוצא לבד ואף אחד לא משגיע עליו.
ואין פתרון. הוא צריך מישהו שיטפל בו לעת זקנה, ואף אחד לא מוכן/מסוגל.
נשארתי רק אני. אז אני שוקלת לעבור דירה למקום שבו אפשר להחזיק חיות מחמד באפריל, אז החוזה הנוכחי שלנו נגמר. לא יודעת אם טיסה טרנס-אטלנטית לא תסכן את בריאותו. זה בטוח יסכן את בריאותי, כי אסור לכלבים לשוטט כאן ברחובות. הוא ינבח עד שהוא ישגע אותי. וממש ממש לא בא לי לעבור דירה, אני מאד אוהבת את הדירה שלנו. אבל הק צריך אותי, אולי אין לי ברירה.