Sep 14, 2009 10:01
לקראת ראש השנה מוזיאון ישראל עשה מכירה לעובדים של כל מיני דברים מהחנות- פגומים, עודפים וכו'. חלק מהדברים היו מציאה של ממש, חלק מהדברים הגזמה של ממש ("אבל אם זה היה שלם היית משלמת על זה 450 שקל!" נכון, אבל כרגע הוא סדוק וחסרים בו חלקים), בסך הכל היה נחמד.
מצאתי לי ספר שרציתי הרבה זמן, אבל אף פעם לא יכולתי להצדיק לעצמי את המחיר- קטלוג של תערוכה על רישום גרמני, עבה וכבד כמו שספר אמנות צריך להיות, עם סקירה יפה של 500 שנה והדפסות מדויקות. כל הכבוד למחלקת העיצוב של המוזיאון ובמקום 180 ש"ח הציעו אותו ב30. עד כאן הכל טוב ויפה. ווהו ספר חדש.
אחרי העבודה ניגשתי לחנות הטמבור החביבה עליי (לא עניין של מה בכך, ד"א, רוב חנויות הטמבור הן בלתי אפשריות מבחינתי) כדי לקנות את מנת הגבס-בשקית השבועית שלי. הבחור מאחורי הדלפק שואל על הספר, אני מראה לו את הספר. "ובאושוויץ, היית?" הוא שואל אותי. אני עונה לו שכן, ובזה מסתיימת השיחה, וגם האנקדוטה.
they are trying to kill us,
artsy fartsy