Jul 23, 2007 15:50
* * *
בַּת-צִיוֹן עֵינַיִם לָךְ נוּגוֹת אֲפֵלוֹת,
אַתְּ קוֹבֶלֶת תָּדִיר וְחוֹקֵרָה,
אַתְּ חוֹדֶרֶת בֵּינוֹת הַדּוֹרוֹת
וְנוֹתֶנֶת כְּשַׁי לַּדַּלִּים
אֲנָחוֹת וּנְדוּדֵי הַדֶּרֶךְ -
בְּיָדֵךְ הַצּחוֹרָה-עֲדִינָה
בְּקַוֵי שִֹּפְתֵי הַשְׁכוֹל שֵׁלָךְ.
בִּזְרִיזוּת מַחֲלִיפָה בָּתַּיִךְ,
הַשׁוֹכְנִים בְּרִחוּק מִצִּיוֹן.
(...הַשָׁעָה בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת כְּטַלִּית
שָׁחָה חֲרוּכָה עַל כְּתֵפַיִם;
זוֹרְמוֹת הַטָּפוֹת מִתַּחַת
לַדֹק וְנִכְחָן - גַּלִּים שֶׁל צִיָּה...)
גַּלְמוּדָה, בִּרְכַּיִךְ חוֹבֶקֶת.
רוּחַ כְּאֵב שֶׁל פְּרִידָה וּנְשִׁיָּה -
כְּשִׁיר עֶרֶשֹּ אוֹתָךְ מַרְדִימָה.
אַתְּ בַּת-צִיּוֹן עֵינַיִם לָךְ נוּגוֹת אֲפֵלוֹת.
.
Вариация на тему
УШЛО ОТ ДОЧЕРИ ЦИОН ВСЕ ЕЕ ВЕЛИКОЛЕПИЕ;
СТАЛИ ВЕЛЬМОЖИ ЕЕ КАК ОЛЕНИ, НЕ НАШЕДШИЕ ПАСТБИЩА,
И ПОШЛИ БЕЗ СИЛ ВПЕРЕДИ ПРЕСЛЕДОВАТЕЛЯ
(книга "Эйха")
Волоокая дщерь Сиона,
ропщешь, рыщешь,
сквозь века продираясь, стоны
и метания даришь нищим
этой белою дланью нежной,
этим траурным губ окаёмом.
Ты меняешь обители спешно
вдалеке от Сиона.
(...Там и сумерки падают, словно
опалённый талит на плечи,
и текут поднебесные речи,
им навстречу - пустынные волны...)
Ты - одна. Обнимает колени
ветер боли, разлуки, забвенья,
усыпляя мелодией сонной
волоокую дщерь Сиона.
стихи,
рассказы