זכרון ישן
פתאום עלה בי זכרון ישן.
חבר (שכבר לא) היה מנגן ושר שירים צרפתיים (ולא רק)- ולפתע נזכרתי במבצעו המקורי של איזה שיר עיקש שחיפשתי שנים את מילותיו. אז גיגלתי אותו, ג'ורג' ברסנס, ואפילו הורדתי את הביצוע עצמו(נהדר).
והנה מילותיו- פנלופה.
השיר מדבר על פנלופה של אודיסאוס שמחכה שנים (ידוע, ידוע)- מתאר אותה כאשה מינית ומיסתורית. האזנתי לו שוב ושוב והרהרתי באחת מאהובותי (הדמיוניות)- הלו היא שארלוט גינזבורג (לא, לא, אין צורך לארוז לי אותה, תן לי אותה כמו שהיא, אני אוכלת עכשיו...)- שלאחרונה שיחקה ב"למינג" (לרוץ לראות ולהבין על מה אני מדברת).
אחחחחחחח..........דובדבן צרפתי צנום ויפהפה שכמוה......
Penelope/ George Brassens
Toi l´épouse modèle
Le grillon du foyer
Toi qui n´as point d´accrocs
Dans ta robe de mariée
Toi l´intraitable Pénélope
En suivant ton petit
Bonhomme de bonheur
Ne berces-tu jamais
En tout bien tout honneur
De jolies pensées interlopes
De jolies pensées interlopes...
Derrière tes rideaux
Dans ton juste milieu
En attendant l´retour
D´un Ulysse de banlieue
Penchée sur tes travaux de toile
Les soirs de vague à l´âme
Et de mélancolie
N´as-tu jamais en rêve
Au ciel d´un autre lit
Compté de nouvelles étoiles
Compté de nouvelles étoiles...
N´as-tu jamais encore
Appelé de tes vœux
L´amourette qui passe
Qui vous prend aux cheveux
Qui vous conte des bagatelles
Qui met la marguerite
Au jardin potager
La pomme défendue
Aux branches du verger
Et le désordre à vos dentelles
Et le désordre à vos dentelles...
N´as-tu jamais souhaité
De revoir en chemin
Cet ange, ce démon
Qui son arc à la main
Décoche des flèches malignes
Qui rend leur chair de femme
Aux plus froides statues
Les bascul´ de leur socle
Bouscule leur vertu
Arrache leur feuille de vigne
Arrache leur feuille de vigne...
N´aie crainte que le ciel
Ne t´en tienne rigueur
Il n´y a vraiment pas là
De quoi fouetter un cœur
Qui bat la campagne et galope
C´est la faute commune
Et le péché véniel
C´est la face cachée
De la lune de miel
Et la rançon de Pénélope
Et la rançon de Pénélope...