Valentine's Day
לחגוג את וולנטיין בארה"ב זו בהחלט חוויה מרתקת, על אחת כמה וכמה לחובבי
השוקולד שבינינו!
אפילו מזג האוויר הושפע מחג האהבה והיה היום חם במיוחד לעונה: רק מינוס
שבע מעלות. אני לא אומרת זאת בציניות, אלא אני בהחלט מתכוונת לכך, כי
במהלך השבוע האחרון הטמפ' היתה מינוס 17, אז מינוס 7 זה בהחלט חם.
היום, בשיעור האנגלית, מספר סטודנטיות החליטו, לכבוד המאורע , להכין
קינוחים מדהימים. יתרה מכך, לאחת מהן יצא היום לחגוג את יום ההולדת,
ולכבוד כך היא הביאה לכיתה עוגת פירות בצורת לב.
היום גם גילינו, שיש יתרון לחיות במקום כה קר. אחת הבנות הביאה עוגה
שצריכה להיות בקירור. במקום לשבור את הראש ולהתחיל לחפש מקרר בכנסייה,
המרצה הגדיל לעשות והוציא את העוגה והניח אותה על אדן החלון. מינוס שבע
מעלות בהחלט שמרו על העוגה שתהיה קרירה וטעימה עד מאוד.
בעודי אוכלת להנאתי את הקינוחים, יצא לי לשוחח עם סטודנטית יפנית, שסיפרה
לי כי ביפן חוגגים את חג האהבה בצורה קצת יותר מקורית ומיוחדת: ביפן הם
קוראים לזה "היום הלבן" - The White Day
זהו חג, שבו הבנות היפניות נותנות מתנה לבחורים שהן מעוניינות להיות
חברות שלהן. ברגע שהבחור מקבל את המתנה מהבחורה היפנית, עליו לחכות
בסבלנות חודש שלם. רק לאחר חודש בדיוק (לא יום לפני כן), במידה והוא
מעוניין להיות חבר של הבחורה, הוא בא אליה ומחזיר לה את המתנה.
מה שיפה בזה, שביפן הבנות היפניות צריכות להתאמץ ולחפש מתנה בשביל הבחור
ולא להפך. תודו שזה מקורי.
לאחר שיעור האנגלית, פסחתי על "שולחן העברית", כי היתה חגיגת וולנטיין
במפגש הסטודנטים הבינלאומי ורציתי לשמור מקום לשוקולדים. שם, להפתעתי
הרבה, היתה קערת שוקולדים קטנטנה והאוכל היה בעיקר קרקרים עם גבינות.
לפחות הצלחתי לגנוב כמה שוקולדים לפני שהם חוסלו כליל.
ואם זה לא מספיק, בשעה שבע בערב היתה מסיבת שוקולדים סוערת במרכז הקהילתי
, אבל על המסיבה הזו וויתרתי, כי הלכתי לקיקבוקסינג במקום. לשרוף את
הקלוריות :)