החיים בשלג
אתמול היתה לנו הרצאה במרכז הקהילתי על החורף הקרב ובא . בהרצאה קיבלנו שוקו חם ועוגיות.
אמרו לנו בהרצאה את הדברים הבאים:
1. לא להעיז לסגור את החימום בבית כשאנחנו יוצאים, כי אחרת הצינורות עלולים לקפוא ולהתפוצץ ולגרום להצפה נוראית. גם ככה אני אף פעם לא סוגרת את החימום כשאני יוצאת מהבית , זה לפחות אחד היתרונות הגדולים כאן.
2. לגרוף יום יום את השלג שמצטבר בכניסה לבית. אם מתעצלים ולא גורפים, יום אחד אנו עלולים לפתוח את הדלת ולגלות הר שלג שלם מולנו.
3. לפזר מלח על מדרגות הכניסה ולהיזהר לא להחליק.
4. לנסוע מאוד מאוד מאוד לאט. כמו כן, לפני הנסיעה להתניע את האוטו ואז להתחיל לנקות ממנו את השלג. וכן מומלץ להצטייד בספריי מיוחד שמתיזים על המנעול של המפתח באוטו במידה והוא קופא.
5. בטמפ' נמוכות הנשימה עלולה להיות כואבת בגלל הקור, על כן יש לכסות את הפנים בצעיף.
6. אוניברסיטת קורנל פועלת גם כשיש סופות שלגים עזות. גם כשכל בתי הספר נסגרים כשיש סופת שלגים, קורנל ממשיכה לפעול. למזלנו, מי שגר באזור של האוניברסיטה , העובדים של קורנל יעילים מאוד ומפנים במהירות את השבילים והכבישים על מנת שנוכל להגיע לאוניברסיטה או לחדר הכושר במקרה שלי, בשלום.
גם קיבלנו המלצות בננוגע לביגוד אבל לגבי זה אני כבר מסודרת. יש לי כובע, צעיף, כפפות עבות במיוחד, מגפיים, גרביים מיוחדות, מכנס שלובשים מתחת לג'ינס וכמובן מעיל בהתאם.
היום בבוקר הסתכלתי בחלון והפלא ופלא גיליתי שהשלג הגיע והטמפ' היא מינוס תשע מעלות צלזיוס. כנראה שהשלג ידע על ההרצאה שקיבלנו והחליט לכבוד כך לקבל את פנינו. זה הזמן שבו הוצאתי את מעיל החורף החדש שלי מהארון והלכתי לעשות עם איתי טיול שלג.
עשיתי מספר צילומי חורף , אולם אני מחכה שיתווספו לי תמונות נוספות. לא קל לצלם במינוס תשע מעלות, כי צריך להוריד את הכפפות בשביל לצלם ואז הידיים קופאות , כואבות ומדממות. עכשיו הבנתי מדוע הבחור בהרצאה המליץ על קרם לחות.