להתראות ישראל שלום ארה"ב
אתמול, אחרי שעתיים מחרידות של עמידה על הרגליים בשגרירות ארה"ב, שכללו ראיון צולב, שבו בדקו לעומק האם תחום מחקרו של איתי בפיזיקיה, כולל חלילה וחס נגיעה כלשהי ולו המזערית ביותר, לתחום הגרעיני/הנשק, אושרה ויזת ה- J המיוחלת: ויזת סטודנט לאיתי, שתאפשר לי אישור עבודה לחמש שנים.
איתי, כהרגלו בקודש, לא מתרגש כלל וכלל מן התפנית הקיצונית בחיינו. אני, לעומת זאת, שבחלומות הכי פרועים, לא העלתי על סף דעתי את הרעיון של חיים בארץ זרה, מתחילה אט אט להפנים את העובדה המרה, שב-19 באוגוסט כבר לא אהיה כאן.