Занимаюсь любовью к Иерусалиму :))
Моё основное на сегодня занятие. День Иерусалима - большой праздник, а уж в нынешнем году совсем иначе дышится в этот день! Чувство, что всё самое тяжёлое и мрачное осталось позади.
Энергия в городе закручивается в мощную воронку, так, что то и дело захлёстывает ощущением счастья. Город пьянит, крепчает Иерусалимский синдром! Воздух по плотности, кажется, можно резать ножом. Хочется летать, а порой по чувству словно на ходу действительно взлетаю.
Перевела на иврит последний стишок.
Замечания и уточнения по тексту перевода приветствуются.
ירושלים. ערב העצמאות
איך זה בא שהעיר הזאת
מוצפת פיתאום באושר!
זה עתה.
שישי בצהריים,
מדרחוב במרכז העיר.
מעונן, והרוח קרירה.
הטרומבון מנגן בלוז,
עיתוני יום שישי מונחים על אבני הרחוב.
"מעריב-ידיעות" - צועק המוכר.
לסרוק את הכותרות.
ופיתאום גל האושר בא במכה, עד כדי שצריך לשבת מייד -
על גדר האבן על-יד.
שב מעט, תסדר נשימה, מסביב תביט.
תתבונן בעיר שלוקחת אוויר.
זה כאילו שנים ארוכות צמצמו לה דרכי נשימה -
ולפתע הרפו.
אט-אט נפרשות הריאות,
שאיפה - שאיפה - שאיפה -
שאיפה ארוכה - ארוכה - מתוקה...
מבפנים מתאוששת, מתיישרת כמו דשא.
עוד מעט ייסגרו הפצעים הקרועים בכבישים,
יעברו הפסים הכסופים...
קחי אוויר...
הנה על המדרכה צייר פרש איוריו.
כאן מוכרים פרחים לשבת,
כאן מחתימים על עצומה - ודאי למען האושר לבני אנוש.
שם, כתובת, מספר טלפון.
על עצומה תחתום:
"הנני בן אדם, מאשר לעצמי לחיות את האושר".
וחתום בשמך.
Энергия в городе закручивается в мощную воронку, так, что то и дело захлёстывает ощущением счастья. Город пьянит, крепчает Иерусалимский синдром! Воздух по плотности, кажется, можно резать ножом. Хочется летать, а порой по чувству словно на ходу действительно взлетаю.
Перевела на иврит последний стишок.
Замечания и уточнения по тексту перевода приветствуются.
ירושלים. ערב העצמאות
איך זה בא שהעיר הזאת
מוצפת פיתאום באושר!
זה עתה.
שישי בצהריים,
מדרחוב במרכז העיר.
מעונן, והרוח קרירה.
הטרומבון מנגן בלוז,
עיתוני יום שישי מונחים על אבני הרחוב.
"מעריב-ידיעות" - צועק המוכר.
לסרוק את הכותרות.
ופיתאום גל האושר בא במכה, עד כדי שצריך לשבת מייד -
על גדר האבן על-יד.
שב מעט, תסדר נשימה, מסביב תביט.
תתבונן בעיר שלוקחת אוויר.
זה כאילו שנים ארוכות צמצמו לה דרכי נשימה -
ולפתע הרפו.
אט-אט נפרשות הריאות,
שאיפה - שאיפה - שאיפה -
שאיפה ארוכה - ארוכה - מתוקה...
מבפנים מתאוששת, מתיישרת כמו דשא.
עוד מעט ייסגרו הפצעים הקרועים בכבישים,
יעברו הפסים הכסופים...
קחי אוויר...
הנה על המדרכה צייר פרש איוריו.
כאן מוכרים פרחים לשבת,
כאן מחתימים על עצומה - ודאי למען האושר לבני אנוש.
שם, כתובת, מספר טלפון.
על עצומה תחתום:
"הנני בן אדם, מאשר לעצמי לחיות את האושר".
וחתום בשמך.