Hofim - שרה מאיה בוסקילה
Слова: Натан ЙОНАТАН
Музыка: Нахум ГЕЙМАН
перевод: Зеев Гейзель
חופים
БЕРЕГА
Воспоминаньем о ручье бывает берег…
Я как-то видел русло высохшей реки:
Как кровь - песок, как сердце - камень!
Так человек - и человек
Похож на реку иногда:
Бурлит, бурлит - и вдруг обмелевает:
Ушла вода.
На берегу лежат блестящие ракушки:
То ветер шепчет в них, то море говорит.
Но и они - воспоминанье:
Кому о море, а кому
О доме том, что был родным,
А из ракушек море напевает:
"И ты был молодым…"
חופים הם לפעמים געגועים לנחל
ראיתי פעם חוף שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן
והאדם, והאדם
הוא לפעמים גם כן יכול לְהִשאר
נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף
גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו
כך בין צדפי לבו של האדם
שרים לו נעוריו