מחר
הפגנה כנגד חמיקתו של החלאה התת-אנושית עבריין המין המורשע משה קצב ממאסר. מי שאשם - חייב בעונש.
הפרטים:
מקום: כיכר רבין
שעה: 19:30 ואילך
מוזמנים: כל מי שזכויות אדם יקרות ללבו.
הוסף באיחור: כותבים עוד על הנושא:
מוסיף בגלוב,
דבורית (כוולווט) בקפה,
נעמה כרמי ברשימות,
יוסי בחברים של ג'ורג',
ואורית קמיר.
יש עוד, אבל אלו התחלה טובה.
את בטוחה שהוא הורשע? כרגע עדיין מדובר על עסקת הטיעון...
Reply
א. עסקת הטיעון נחתמה כבר.
ב. כחלק ממנה, הנאשם מודה באשמה, מה שאומר שפסק הדין הוא "אשם", גם אם גזר הדין הוא "מאסר על תנאי".
ג. ההפגנה היא כנגד העובדה שיש 12 נשים שקצב פגע בהן, ובגלל ההתיישנות על העברות שביצע בחלקן, כפי הנראה, הוא לא ישפט.
ד. העונש המקסימלי על עברת אינוס הוא 7 שנים. ההתיישנות של עברת אינוס אף היא 7 שנים. אם רק מחצית מהנפגעות נאנסו, ורק מחצית מאלו הן בעלות תביעה שלא חלה עליה התיישנות, ניתן להכניס את החלאה לכלא ל-21 שנים.
ה. העובדה שקיבל רק מאסר על תנאי היא בושה וחרפה.
Reply
ואם הוא לא אנס אף אחת?
ואם זו באמת הוצאת דיבה?
ואם הפרקליטות התרשלה באיסוף האישומים?
ואם הוא אנס את כל שתיים עשרה המתלוננות, אבל את כולן הוא אנס לפני שבע שנים וחצי?
זה שהוא היה נשיא המדינה לא אומר שהוא מעל החוק, אבל גם לא אומר שצריך לדון אותו בחומרה רבה יותר מאשר אדם אחר.
לי דוקא מפריע שאחרי כל הבלגן התקשורתי סביב עבירות המין לכאורה הכל נגמר באישום על נשיקה וחיבוק. משהו מסריח, וזה לאו דוקא אצל קצב - משהו בפרקליטות לא בסדר, אם אחרי כל הבלגן הם הצליחו להגיע רק לעסקת טיעון מחפירה.
אז - או שהם קפצו לפני שהיו להם את כל העובדות (שזה לא בסדר), או שהעובדות שהיו בידיהם היו לא נכונות (שגם זה לא בסדר) או שהם כל כך התלהבו מהאפשרות לתבוע את נשיא המדינה שהם בכלל לא עשו את העבודה שלהם אלא ישר יצאו לתקשורת (וזה ברור שמסריח מאד)
ויש גם את האפשרות שעורכי הדין של קצב טובים יותר מעורכי הדין של הפרקליטות, ובמקרה הזה - צריך להכיר בעובדה שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית, וחלק מהזכויות של כל אזרח במדינה (אפילו של אזרח מספר אחד) היא הזכות לייצוג משפטי הוגן.
וגם במקרה הזה - אין מה לצאת להפגנה רק כי יש לו עורכי דין טובים.
Reply
אבל אורית קמיר כן, והיא עונה על כל הטענות האלו, עד אחת, במה שכתבה על הנושא. (קישור בתגובה זו ובפוסט עצמו).
Reply
קראתי ביחד עם הפוסט המקורי.
מצטטת -
התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה בכל התהליך היתה, לכל הפחות, תמוהה. קשה להבין, למשל, מדוע לא הבחין היועץ כבר בראשית הדרך כי מרבית האישומים התיישנו ואינם יכולים לשמש בהליך משפטי. למה הולעטנו, אנו והעולם כולו, בתחושה כי הנשיא יועמד לדין בגין אינוס של שתי נשים שעבדו תחתיו - אם כבוד מוסד הנשיאות כה חשוב? האם לא היה חשוב באותה מידה לפני חצי שנה? התיישנות היא עניין טכני פשוט, שמן הראוי היה לשים לב אליו מיד מן הרגע הראשון. כבוד הנשיאות לא השתנה בעת האחרונה. בניית הציפיה הציבורית להעמדה לדין בגין אינוס - יוצרת עתה את התחושה כי "ההר הוליד עכבר", עליה מלין מזוז, ואת המבוכה, הבלבול והזעם המוצדקים של הציבור.
וזה לא אני אומרת, זה אורית קמין אומרת.
ועדיין, אני לא רואה מה הסיבה להפגין.
באמת.
האדם קיבל עסקת טיעון.
אתם מפגינים כי זה "לא פייר" שמישהו מקבל עסקת טיעון?
אתם מפגינים נגד מהערכת המשפטית בכללותה?
אתם מפגינים נגד קצב?
נגד התשקורת העויינת?
Reply
Leave a comment