מחשבות
אני כל כך סובל מזה, כל כך אוכל מזה סרטים, כמו הקטע הרע של זוגיות. אני כל כך פחדן, או טיפש, או לא מרוכז, שאני פשוט לא מצליח לדבר איתה. זה מקלקל לי את היומיום, וזה הורס לי את אחד הדברים היפים ביותר שעשיתי. אני מרגיש שאני יכול לפרק את זה, אולי חלקית, דרך שיחה. אבל השיחה לא קורה. אני לא עושה אותה. אני חושב עליה, אני מתכנן אותה, אני שוכח אותה.
הנה, עכשיו עוד פעם נדדה מחשבתי לשיחה. אבל מתי זה יקרה? היא היתה פה היום. גם הפעם היו נסיבות כאלה וזה, אבל גם הייתי אני, וזה נגמר כמו תמיד - בלי לדבר על זה. לפחות אמרנו שצריכים לדבר על זה. אז אולי הערב. ואולי לא. אני כבר לא יודע אם להאמין לי. אני לא יודע אם אני לא מנסה בכח משהו שאולי לא יכול להימשך.
די לבינתיים.