Aug 26, 2005 05:18
תארו לעצמכם שבקטע מטריקסי להחריד, לפתע פוקחים את עיניכם ואתם מגלים שהעולם אינו מה שחשבתם שהוא. שהמציאות אליה הורגלתם הנה זיוף ושהנה העולם האמיתי, ניצב למול עיניכם המשתאות. אז ככה זה היה היום, בקניון הגדול בפתח תקווה.
המשימה: לקנות לאח הקטן שלי מתנה ליום הולדת. פגשתי את אחי החייל היקר שהביא איתו את יואב. כפי שרובכם יודעים אני מתה על יואב, הוא אחד מחבריי הטובים ביותר, אבל מדובר בפסיכי קטן. בקניון יואב החל לרוץ לכל עבר תוך כדי צווחות "בורקס, בורקס", למרות שניסיתי לשחד אותו בהבטחה לפיצה אח"כ. נכנסנו לחנות המחשבים לקנות לו משחק לפלייסטיישן 2, אותה קיבל ליום הולדת מההורים, אך הזאטוט ברח החוצה בבכי בטענה שהמוכר מפחיד אותו. אחרי שהסברתי לו שהאיש הנחמד רק רצה לעזור לו, הוא השתכנע וקנינו לו משחק מטומטם אך לטעמו. אח"כ הלכנו לאכול. האחים קנו אוכל בסבארו, ואני, בטענה שהאוכל שם טעים בערך כמו אפר סיגריות ברוטב שמנת ופטריות, הלכתי למקדונלדס. 20 דקות בתור. אני עומדת בדממה ומנסה על עצמי את ההרפייה המדיטטיבית שקראתי עליה, בעוד שמיטב בית ישראל - רוסים, ערסים, פרחות, משפחות עמוסות ילדים, עוד ערסים ושני אתיופים צווחים זה על זה בחדווה. ואני רק רציתי מק שניצל.
אחרי 20 דקות של מריבה עם המוכר סופסוף הגעתי לנחלה ואכלתי את ההמבורגר.
רק אז נזכרתי שבעצם באתי לפתח תקווה ליום הולדת של בת דודה שלי, מעין התכנסות משפחתית מהצד המפחיד של המשפחה (דהיינו: לא הצרפתים). בדרך לשם אני ויואב שרנו שירים ממרי פופינס , מה שגרם לאח שלי להכנס במדרכה בתואנה שאנחנו משגעים אותו. ובאירוע: שיחדתי בת דודה קטנה שתביא לי את אוסף הבראטז שלה, ובת דודה שלי הכינה אוכל אורגני.
ובכן, אני לא יודעת מה יותר גרוע, אוכל תעשייתי פריך , משמין ומרעיל, או אוכל אורגני בריא, קלקרי ומריח כמו אדמה טריה. אמנם ניסיתי לטעון שאני בדיאטה אך לצלחתי הגיעו עוד ועוד פנקייקים על בסיס כוסמת, חביתה נטולת ביצים ואוכל נטול אוכל. היה חוויתי.
זהו, בעצם, אני לא יודעת למה כתבתי את הפוסט הזה. כנראה שאני רעבה
family