"הר גריזים הוא גנות ופרדסים וכרמים ומעיינות יוצאים ממנו כמו שבעים, קוראין אותו הר מבורך. והר עיבל הנה הוא יבש מאד אין טיפת מים יוצאת ממנו וקוראין אותו הר מקולל. אפשר כי על שם הברכות והקללות קוראין כך."
(בנימין מטודלה. מסעות ר' בנימין, חלק א',לונדון 1904, ע' 146-147
Насчет "лысыватости" горы - это р. Биньямин прав, видать и в 12-м веке так было (там мощнейший карст - все уходит внутрь, в аквифер). Но вообще-то назвать проклятым место с самым большим к-во осадков в Шомроне, выпадающее на нее...что-то за 700 мм., кажется - это зря. Это - и в ее названии (от слова "тяжелая туча" - עב )Кстати- и в ТАНАХе - она вовсе не "проклята", это его читают невнимательно.