(no subject)
אפקט הפלסיבו הוא עניין מרתק. נדמה לי שהבנתי את הביזאריות שלו לראשונה כשקראתי את המאמר של המדען החדש, על דברים שלא עושים חוש.
כי בעוד שהאמירה ש"הגוף מסוגל לרפא את עצמו היא טריוויאלית - אנחנו רואים יצורים חיים נרפאים בעצמם ממרבית הפגעים במעבר הזמן - נראה לי שהשאלה היא יותר למה הגוף *לא* מרפא את עצמו. כי אפקט הפלסיבו מראה שיש יכולת ריפוי רבה יותר, שלא באה לידי ביטוי. עד שאיכשהו הגוף מקבל סימן של "הגיע הזמן להתחיל לפעול". וכמובן, מדענים ישמחו לגלות את המנגנונים, ולגרום להם לפעול כשאנחנו רוצים, וכשצריך.
מתישהו גם כתבתי כאן על ה-Nocebo, האפקט המנוגד. אנשים הנוטלים כדורי סוכר או מקבלים זריקו מי מלח מפתחים תסמיני לוואי בהתאם למה שהמוח מצפה לו. לא מוצא את הרשומה, אז תאלצו להאמין לי, או לחפש בגוגל.
ולמה אני מעלה את זה? כי בשיטוט אקראי בצעצוע הרס"ס החדש של גוגל מצאתי קישור לטענה מעניינת. בשני העשורים האחרונים, עוצמת הפלסיבו במחקרים עלתה מאוד. אנחנו מניחים משום מה לעצמנו להיות משוכנעים יותר. אולי אנחנו סומכים יותר על תרופות. לא ברור. חיפשתי את המאמר המקורי, והנה הוא.
מאמר מרתק. סוקר את כל התחום. כמה פסקאות לעצלי קריאה:
Potter's ambitious plan for a collaborative approach to the problem eventually ran into its own futility boundary: No one would pay for it. And drug companies don't share data, they hoard it. But the NIH conference launched a new wave of placebo research in academic labs in the US and Italy that would make significant progress toward solving the mystery of what was happening in clinical trials.
...
In one study, Benedetti found that Alzheimer's patients with impaired cognitive function get less pain relief from analgesic drugs than normal volunteers do. Using advanced methods of EEG analysis, he discovered that the connections between the patients' prefrontal lobes and their opioid systems had been damaged. Healthy volunteers feel the benefit of medication plus a placebo boost. Patients who are unable to formulate ideas about the future because of cortical deficits, however, feel only the effect of the drug itself. The experiment suggests that because Alzheimer's patients don't get the benefits of anticipating the treatment, they require higher doses of painkillers to experience normal levels of relief.
וכמובן, אם תגללו קצת למטה, תגלו את ההשפעה של הצבעים השונים על כוח הריפוי. גלולות צהובות יעילות נגד דכאון. אדומות מעוררות. ירוקות מרגיעות. לבנות יעילות במיוחד לבעיות עיכול. אין לי מושג מה אפשר להסיק מכל הסיפור הזה, מעבר לכך שהמוח של ההומו-סאפיינס הממוצע הוא מערכת דפוקה לחלוטין. וגם שאותו המוח הוא מערכת מרהיבה ומרתקת.