שבוע הספר - סחיבות וסומק
ביום רביעי בערב הלכתי עם חברה למתחם שבוע הספר בירושלים שנערך השנה בגן הפעמון. המתחם מאכזב מאוד בהשוואה לשנים האחרונות שבו הוא נערך במתחם הרכבת שהיה הרבה יותר גדול והייתה בו תחושה אמתית של הפנינג ולא של שוק ספרים בהנחה. מבחינתי אחד החסרונות הגדולים שם היה כמובן שהוצאות ז'נאריות קטנות לא מיוצגות בכלל.
קניתי שישה ספרים (מהם, נגיד, אחד וחצי ז'אנריים) והסחיבה אחר כך הייתה אחד הדברים היחידים שיוכלו אולי לשכנע אותי בכדאיות של כל אותם תואמי קינדל למיניהם. מצד שני, אז לא היה לי העונג הנפלא של שיטוט בין הדוכנים, דפדוף, קריאה, דיון עם זרים גמורים בספרים.
כשעברתי ליד הדוכן של אופוס הצבעתי על "איליום" ואמרתי משהו למי ששוטטה אתי, והמוכרת מיד שאלה אותי אם אני מכיר את הספר. אמרתי לה שאני מכיר אותו היכרות שטחית מאחר שתרגמתי אותו. זה גרם לה לפצוח בשרשרת שבחים שגרמה לי מיד להסמיק עד שורשי שערותיי.
השלל:
אלנבי / גדי טאוב
המוות והפינגווין / אנריי קוראקוב
הזמנות אחרונה לראות / דגלאס אדאמס ומארק קארוורדיין
מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מרי אן שייפר ואנני בארוז
עזאזל / בוריס אקונין
עריסת חתול / קורט וונגוט